ocean park

22.11.11

OCEAN PARK

 הונג קונג יושבת על הים, והפארק הגדול המפורסם שלה הוא האושן פארק (פארק האוקיינוס).

הפארק יושב באברדיין על כמה גבעות וכדי להגיע מצד אחד של הפארק לצד השני יש לקחת רכבל של כ 12 דקות או לחצות עם רכבת.

מאוד חששנו מהיום בפארק מבחינת עומס האנשים, לאחר מה שחווינו בארה"ב.

אמנם הילדים הסינים לומדים, אבל , כאמור, יש חופש כרגע בבתי הספר בסינגפור ובמלאזיה והעיר מלאה במשפחות  מטיילות.

הגענו בבוקר מיד עם פתיחת הפארק  (בעשר בבוקר – גם פה יודעים שבהונג קונג הולכים לישון מאוחר ולכן גם הפארקים נפתחים באיחור ) בידיעה שאנחנו מתחילים בחלק שהוא , מעין, לונה פארק (מתקני שעשועים)  ואחר הצהריים מבלים בהופעות , באקווריום ואצל דובי הפנדה.

בפארק הזה יש מתקני שעשועים שהם אקסטרים רציני לשמחתו הרבה של מתן (ובסופו של דבר לשמחת כל המשפחה, למעט אראל שלא יכול לעלות על רב המתקנים...)

להפתעתינו הרבה , למרות מספר הרב של האנשים בפארק, לא היה תור במתקני השעשועים עצמם.

במקום לעלות על המתקנים... ליד כל מתקן עמדו המוני אנשים ופשוט צילמו את האנשים שעלו על המתקנים וצעקו כאילו הם עצמם עושים את רכבת ההרים המפחידה.

הדבר חזר על עצמו גם בדיסנילנד (בה נבקר למחרת).

הפארק מאוד גדול וכדי להגיע מאיזור לאיזור יש ללכת (הרבה) , לעלות או לרדת בהר.

בתחילה עמדו מתן ואמא בתור למתקן שהופך אותך באיטיות ללא מסילה, אבל ממש בדקה האחרונה התחרטנו מהפחד... אחרי שעה החלטנו לחזור בכל זאת ולעשות את המתקן הזה (שלא היה ממש מפחיד בסופו של דבר)

אבא , ליהיא ומתן התחילו את היום במתקן האבובים (שבו נרטבים ממש). מתן וליהיא היו עם מעילי גשם כך שרק אבא יצא רטוב. אראל לצערו לא יכל לעלות על המתקן בגלל שהוא קטן מדי ואמא ויתרה על התענוג של ההרטבה  במים ללא סיבה.

משם המשכנו למגוון מתקנים שסובבו אותנו, הסיעו אותנו במהירות או הורידו אותנו בגובה במהירות מסחררת.

המתקן הטוב ביותר היה רכבת הרים עם נוף מדהים לים ולמרינה של אברדיין. ליהיא התגברה על הפחדים ואפילו עשתה רכבת הרים של שלושה לופים מתהפכים. מתן ויעקב גם עשו מתקן נפילה חופשית מגובה של כ- 60 מטר.

בצהריים סיימנו את איזור מתקני השעשועים ועברנו מהופעה להופעה.

ההופעות היו באיזור התחתון כך שלקחנו את הרכבל כדי לרדת לחלק התחתון. הנסיעה ברכבל עצמה היא חוויה והנוף מקסים.

ההופעות בפארק הזה מקסימות. בהופעה של כלבי הים לימדו אותנו כיצד מאלפים כלבי ים – היה מרתק (באופן מפתיע מספר האנשים בהופעה הזו היה מועט כך שישבנו ממש סמוך לבמה), בהופעה של ציפורים – הציפורים הנדירות ממש נחתו על הצופים. הייתה גם הופעה של דולפינים (מתן טען שהבמאי העתיק את ההופעה של הדולפינים מעולם הים בסן דייגו).

משם המשכנו לאקווריום הגדול במזרח הרחוק, בו הדגים מקיפים אותך מכל עבר כולל כרישים, ולביקור אצל דובי הפנדה החמודים שאוכלים עלי במבוק.

אנחנו ציפינו למצוא דובי פנדה קטנים וחמודים, אבל התברר  שמדובר בדובים ענקיים , אם כי חמודים, שרב הזמן נחים.

משהו קרה לנו במהלך הטיול הזה –

 הילדים מאוד התבגרו , אבל גם אנחנו (יעקב ואני) שחררנו את הילדים ללא פחד.  נתנו לילדים ללכת לבד לאחד המתקנים  - בפארק שבו הם לא יודעים את השפה (כמעט ולא מדברים אנגלית, רב האנשים דוברי סינית בלבד) ואנחנו חיכינו להם בהופעה של כלבי הים. הם הבטיחו לחזור לפני תחילת ההופעה, אבל גם כשהם אחרו ולא חזרו בזמן לא ממש נלחצנו רק קצת הופתענו אייך לא חששנו ונתנו להם ללכת.... אני מקווה שהשלווה הזו תשאר גם בארץ.

ההופעה הבאה הייתה הופעה של אקרובטים סינים שקפצו , התעמלו  ועשו אקרובטיקה בלתי רגילה (זו המומחיות של הסינים).

את היום סיימנו במופע מדהים על האגם. מופע של מזרקות , מוזיקה, אש ומים. על המים של המזרקה הוקרן סרט מאבק דרקונים (אנחנו בסין) שירקו על הקהל אש , מים וזיקוקים.

היה מדהים! מדובר במופע מושקע ויפה.(היה במופע שילוב של אש על מים והקרנת סט אל מזרקה ללא מסך)

במהלך היום ראינו שהנעלי פומה שקנינו לאראל ביום שלפני התחילו להיפרם . קנינו אותם בקניון המותגים היוקרתי על הים והחלטנו לחזור דרך הקניון ולבקש מהם להחליף את הנעלים.

לקחנו מונית לסטאר פרי מהונג קונג לקאולון. המראות של הבנינים בלילה מהמעבורת היו מקסימים. משם המשכנו   ישירות לקניון שיושב בסמוך לסטאר פרי, בצד של קאולון.

בחנות הסכימו להחליף לנו את הנעליים באופן מיידי ובחרנו דגם אחר, בתקווה שהפעם הנעלים יחזיקו מעמד קצת יותר זמן.

מידי יום מתקיים על הטיילת מופע של אורות וצלילים ומכיוון שהיינו כבר ממש בסמוך החלטנו ללכת ולראות את המופע.... אנחנו ומליוני התיירים האחרים...

הבניינים בקו הרקיע של הונג קונג בלילה כבר מקושטים לכריסמס והמראה מקסים, המופע של הליזרים והצלילים... לא משהו.

נפרדנו לשלום מקו הרקיע של הונג קונג וגם מרובע התיירות המנצנץ בידיעה שלמחרת אנחנו מבלים כל היום בדיסנילנד ולא נשוב לשם שוב.