9-10-11-12.11.11
קווינסטאון התוססת ומצרי מילפורד
קווינסטאון התוססת ומצרי מילפורד
אנחנו מטיילים כבר שלושה שבועות בניו זינלד ולאט לאט התרגלנו לקצב החיים האיטי במקום הזה. הכל נסגר בחמש ובשש אין אפילו חתול ברחוב.... אבל כנראה שהתגעגנו לקצב לו היינו רגילים...
הגענו לקווינסטאון בירת הפעילות והאדרנלין של ניו זינלד. אמרו לנו דומה לאילת (לא נכון!), אמרו מתאימה רק לצעירים (לא נכון!) , אמרו כולה פאבים ומועדונים (לא שאנחנו ראינו), אבל אכן עיר אמיתית (אם כי קטנה).
הגענו בשש והחנויות היו פתוחות! היה סטארבקס אמיתי עם קפה אמיתי (ואפילו מוכרת ישראלית שנמצאת זמן מה בניו זינלד, הילדים היו מאושרים לשמוע עברית)! ועשינו קניות של מזכרות בחנויות בעיר.
כנראה שמאוד התגעגענו לקצב חיים כזה, כי החיוך לא ירד לנו מהפנים (לכולנו) למרות הקור המקפיא בחוץ.
אחרי סיבוב בעיר החיה, חיפשנו מקום לישון והחלטנו להחנות את הקראוון לחניית לילה בחניות הרכבל של העיר קווינסטאון בו התכוונו לבלות למחרת.
בבוקר גילינו אזהרה על שמשת הקראוון, שאסור לחנות לחניית לילה במקום הזה ואנחנו מתבקשים לפנות לפארק מסודר בלילה הבא....
הבוקר בא, השמש זרחה , השמים היו כחולים ללא כל ענן, והיה חם (כאילו לא היה קפוא בלילה שלפני).
עלינו עם הרכבל לקצה ההר והתחלנו את הבוקר בגלישה בקרוניות הלוג (כמו אלו שהיו באי הצפוני ברוטורואה). מעין קרוניות שנוהגים לאורך מסלול תלול . היה כייף לכולם כרגיל.
בקצה ההר יש מגוון אטרקציות כגון באנג'י, דאיה מההר עם מצנח ו.. פארק אומגות flying fox track .
התלבטנו קשות האם ללכת לאטרקציה הזו עם הילדים בגלל המחיר, אבל לבסוף החלטנו שזו חוויה נהדרת לכל המשפחה וכך היה.
כולנו נקשרנו עם רתמות מיוחדות, כולל אראל (שהיה מאושר עד הגג), וגלשנו בין העצים על האומגות.
באומגה הראשונה כולם חששו, אבל מהאומגה השניה גלשנו ללא כל חשש.
מתן ואמא גלשו עם הראש למטה (והרגלים למעלה) ואבא, ליהיא ואראל גלשו עם עזיבת ידים.
הנוף הנשקף מהאומגות הוא של האגם בקווינסטאון – אגם יפיפה, ומזג האוויר שהאיר לנו פנים היווה מסגרת מושלמת לאגם ולהרים סביב.
סיכמנו את האטרקציה כחוויה משפחתית שווה ממש.
בזה בערך סיימנו את כל מגוון האטרקציות שיש לניוזינלד להציע (למעט באנג'י אותו אנחנו מסרבים לעשות – מתן רוצה לעשות באנג'י אבל אני לא מסכימה)...
הנקודה הבאה במסלול היא הפיורדלנד ואנחנו מתלבטים ממש האם לבקר שם.
אחרי התייעצות עם חברי הפורום וביקור במרכז המידע המקומי, החלטנו לבקר בפיורדלנד והתחלנו בנסיעה לעבר TA ANAU, ממנה יוצאים הטיולים לפיורדים של מילפורד.
רצינו לחנות לחניה יבשה בדרך לעיירה, אבל מכיוון שלא הייתה קליטת סוללרי החלטנו להמשיך עד לעיירה עצמה. הגענו בחשכה (תשע וחצי) לעיר וחיפשנו מקום לחניית לילה. החלטנו לחנות במגרש חניה שמצאנו והתחלנו להכין ארוחת ערב (פסטה ורוטב עגבניות).
לפתע דפק על דלת הקראוון איש נחמד, שאמר שהוא מהחברה להגנת הטבע הניוזינלדית (DOC) והוא אינו יודע אם אנחנו מתכוונים ללון במקום, אבל זה אסור. הוא הסביר בנימוס שהוא עושה סיבוב כל ערב ולפנות בוקר... ואם בסיבוב שהוא יעשה לפנות בוקר הוא ימצא אותנו באותו המקום נקבל קנס... בקיצור זו הייתה הזהרה מנומסת.
כמובן שאמרנו שלא הייתה לנו כוונה לישון באיזור אלא רק עצרנו לארוחת ערב, והוא הפנה אותנו לחניון חינמי של ה DOC כעשר דקות נסיעה מהעיירה. נסענו למקום אותו הוא שלח אותנו ואכן חנו שם מספר קראוונים לחניית לילה.
יעקב הוא זה שנוהג פה באי הדרומי, אני ניסיתי פעמים אבל זה מפחיד מדי. הדרכים מפותלות ולא רחבות וזה קצת יותר מדי בשבילי לנהוג עם המשאית הזו ברחבי האי הדרומי.
מכיוון שכך , החלטנו שאת הדרך למיצרי מילפורד (לפיורדים) נעשה בוואן מאורגן אליו נרשם מראש וכך נחסוך ליעקב את הנסיעה בכביש הזה שהוא כביש נופי בעיקרו, ונוכל כולנו להנות בשקט מהנוף מסביב.
הטיול עוצר לנקודות תצפית וטיולים שונים לאורך הדרך.
נרשמנו לטיול שיוצא מוקדם בבוקר (יחסית) וכך נגיע לשיט במיצרים כשאין עדיין מיליוני תיירים באיזור (זהו המקום המתוייר ביותר באי הדרומי – בדיעבד לא ממש ברור לנו למה...)
הנוף לאורך כל הדרך הוא של קרחונים ומפלים נופלים מההרים. בדרך לשם מזג האוויר אפור אך אין גשם ולכן מפלים בודדים נופלים מההרים בצדדים, ברך חזרה אנחנו בגשם שוטף ואכן כמויות רציניות של מים גולשות מן ההרים לרגלי הקרחונים והמראה מאוד יפה (אם כי... לא מהמם לדעתינו, ויש מקומות יפים מזה בניו זילנד).
עצרנו למספר תצפיות על אגמי מראה (ראינו יפים מאלו) ואגמים כחולים צלולים בצורה בלתי רגילה – מדהים, והגענו כבר בשעה 11 לשיט בין המיצרים. מהשיט לא התרשמנו במיוחד אולי בגלל הענן האפור שהיה מעל (אם כי זה לא הפריע לראות את המפלים והחיות).
בדרך חזרה הטיול עצר במספר עצירות של מסלולים קצרים (למפלים יפים, לסלעים השהמים חרצו בהם נקיקים יפיפיים) וגם להשתעשעות בשלג לפני המנהרה בשביל הילדים שלנו (שהיו הילדים היחידים בטיול שלנו).
סכ"ה היה טיול משפחתי נחמד, היה כייף שלא נהגנו ויכולנו לדבר עם הילדים כל הדרך.
חזרנו בשעה 16:30 לפארק הקראוונים אליו נכנסנו בבוקר לפני שיצאנו לטיול. פארק קראוונים מקסים, עם מגרש משחקים גדול לילדים , מקלחות מצוחצחות ודאמפ ליד כל קראוון (כך שלא צריך להסיע את הקראוון לנקודת דאמפ מסודרת בפארק).
דבר ראשון לשנו בצק לחלות ויצאנו לסופר בעיר לקנות ירקות ודגים לשבת.
המקום כאן קטן ובסופר לא מצאנו המון דברים , אבל עדיין הסתדרנו עם קציצות טונה, מרק ירקות עם קניידאלך ועוגת בראוניס משובחת שמתן ואמא הכינו.
שבת נכנסה בשעה שמונה וחצי (החשכה פה היא מאוד מאוחרת).
שבת שלווה של מנוחה וקריאה.
בשעת ארוחת הצהרים , ממש אחרי שעשינו קידוש ראינו בחור עם חולצה של מושבה – בני עקיבא. נגשנו להגיד שלום ולהציע יין לקידוש.
הבחור שמח מאוד והלך לקרוא לאישתו. מסתבר שהזוג גר בפקולטה ברחובות (לומדים וטרנריה) ונמצאים בטיול ירח דבש באוסטרליה וניו זילנד.
לצערם הרב מפתח המכונית נפל להם באחד ההליכות לאורך הדרך למילפורד סאונד והם חזרו עם טרמפים ומחכים למפתח חדש שיגיע מחברת ההשכרה.
לאחר שיעקב שיחק עם הילדים "הדגל" בככובו של ארל ובנצחון של מתן וליהיא ואחרי משחק טאקי משפחתי במוצ"ש עשינו יחד הבדלה. שמחנו מאוד לפגוש משהו ישראלי ולדבר עברית עם מטיילים אחרים.
קצת על הילדים בטיול.
מתן נהנה בניו זינלד בעיקר מן האטרקציות, הוא עסוק רב הזמן באטרקציה הבאה אותה אנחנו עומדים לעשות.
ליהיא, נסיכה, משתדלת להנות ולמצות כל רגע מהטבע שמסביב. מאוד אוהבת הליכות בטבע, פחות אוהבת אטרקציות (היא מפחדת מרובם בהתחלה, אבל סוף ממש נהנת). היא יד ימיני בכל מה שקשור לתפעול הקראוון והכביסות.
אראל הקטן, מתנהג פה בדיוק כמו בבית, שולט בחביבות הרגילה שלו בכולם. האחים שלו נעמדים לדום כמעט בכל מילה שלו... אבל מה היינו עושים בלי חיית המחמד שלנו??? הוא מאוד אוהב פה את החיות והנוף ומתעניין ממש בכל שלט שהוא מוצא בדרך. לגבי האטרקציות – לילד אין פחד כלל! וכל אטרקציה שמציעים לו הוא נענה בשמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה