היה כמו חלום, חבל כל כך שצריך לחזור הביתה

נגמר הטיול ואנחנו בדרך חזרה הביתה.

אז מה היה לנו-

שש טיסות

חמש שדות תעופה 

נסיעה סוגי מוניות, שחורה (לונדון), צהובה (ניו יורק), לבנות במגוון מקומות שונים.

שייט בסירות שונות - מעבורת, סירת מרוץ, ראפטינג וספינת טיול.

הליכה בשבילים שונים, גם על קרחונים.

חיות שונות- סוסים, סנאי, עז הרים, אייל קנדי... אבל דב לא ראינו.

רחצה בבריכות ומרחצאות מכל הסוגים עם מגלשות ובריכות  גלים וגם בלי...

רכיבה על סוסים וגם על אופניים.

שבתות במקומות שונים , גם בטבע וגם אצל הדודים.

ולא נשכח שישנו במגוון בתי מלון , אבל לנו רק ובקראוון אחד יחיד ומיוחד.

הקראוון לא היה גדול, אבל היה בו מקום להכל.

היה אוכל נהדר לכל אורך הטיול ופגשנו אנשים מכל העולם.

היה כיף, מעניין, נהדר. נתגעגע לכל אחד מהמקומות (טוב, אולי למקלחות בקמפגראונד קצת פחות...).

מחכים כבר לשנה הבאה.

מדריד בדרך הביתה

3.9.15

אחרי טיסה ארוכה נחתנו במדריד

חם ואנחנו עייפים מאוד.

כבר שתכננו את הטיול ידענו שנגיע למדריד בג׳ט לג מטורף... אבל לא הבנו עד כמה.

אחרי חיפוש אינפורמיישן שיסביר פנו מה לעדות בעיר (היחיד שהיה היה מאוד לא נחמד... בכלל האנשים בעיר הזו לא נחמדים), החלטנו לעלות על אוטובוס תיירים hop and off.

הסתובבנו בעיר, חלקינו הקשיבו וניקרו (אמא ואבא) והאחרים פשוט ישנו (הילדים)... אחרי נסיעה של כשעה קמנו רעננים וירדנו בכיכר העיר לסיבוב.

קצת תמונות עם פסלים חיים ואנחנו בדרך לחיפוש מסעדה צמחונית. 

בעקבות המלצות באינטרנט הולכים לאחת אל מגלים שמכיוון שלא הזמנו מקום מראש הכל תפוס (זו שעת צהריים).

 במסעדה נחמדים מאןד ומפנים אותנו למסעדה צמחונית /טבעונית מקרוביוטית שנמצאת בסמוך.

המבורגר עדשים, מרק גספציו, קישוא ממולא וכרובית וגם פסטה מעולה (!) לילדים... ומלפפונים לליהיא. היה מעולה.

מחליטים לעלות שוב לאוטובוס והפעם כדי לראות את העיר ולא כדי לישון. עיר יפה עם כי לא תוססת (למעט באיזור כיכר הקניות). מחליטים לרדת בארמון כדי לטייל בסביב ולהיכנס לארמון.

כבר בבוקר אמרו לנו שבין 18-20 הכניסה חופשית , רק שכחו להגיד לנו שמדובר בהטבה לאזרחי האיחוד האירופי בלבד.

רבע לשש ובחזית הארמון מסתרל תור מטורף שמתקדם במהירות .

איך שאנחנו נכנסים לארמון שואלים אותנו מאיפה אנחנו ובלי לחשוב פעמיים אנחנו עונים מישראל, מיד אנחנו מופנים אחר כבוד לעמדות התשלום. גם שילמנו וגם נכנסנו עם מיליוני האנשים שנכנסו חינם. זה העונש לאנשים שלא מכינים יום טיול מראש...

הארמון מאוד עשיר ויפה בדיוק כמו שאמרו לנו. סיור בארמון ובקתדרלה הצמודה וכמובן בגן השעשועים מול הארמון - הילדים לא מפספסים שום גן שעשועים במהלך הטיול, ואנחנו שוב על האוטובוס הנחמד.

עוד גלידה ומונית ואנחנו בשדה התעופה.

כבר בבוקר שמנו לב שמדובר בשדה תעופה מודרני, יפיפה ויעיל מעין כמוהו.

טיסת קוד שרינג של אבריה ואלעל במטוס פח ממש )מסתבר שיש מטוסים גרועים מאלו של אלעל... ואנחנו בדרך הביתה.

מלך האריות הגדול מכולם

1.9.15

היום יום הולדת לליהיא ואנחנו מתחילים את היום במוזיאון הטבע של ניו יורק. הילדים לא התעניינו כלל לא במוזיאון ולא בסיור שהשתתפנו בו. אפילו שלדי הדינוזאורים לא גרמו להם להתפעל כלל....  וכשהם ראו את הפוחלצים הם טענו שהמוזיאון הורג חיות בשביל ״שיגורו ״אצלם בויטרינה....היה טעות ההליכה למוזיאון הזה (כמובן שלא הסכימו לשמוע על מוזיאון נוסף).

יצאנו מהמוזיאון וטיילנו ב up town בשדרת אמסטרדם.

מצאנו מאפיה כשרה (תודות לאפליקציה kosher near me), ומיהרנו למופע the ride, שהזמנו.

ride הוא בעצם נסיעה באוטובוס כשיושבים עם הפנים לרחוב (האנשים ברחוב יכולים לראות אותנו ואנחנו יכולים לראות אותם) נוסעים ברחובות שמסביב לטיימס סקאוור עם הסברים על הבניינים מסביב ושחקנים ברחוב שפוגשים אותנו כל כמה רחובות. היה נחמד ומצחיק. ושרו לליהיא יום הולדת שמח (זה תאריך יום ההולדת הלועזי שלה) ונתנו לה מתנה משקפי שמש.

משם צעדנו לכיוון המלון דרך פארק בראינט (מקסים!) ודרך הספריה העירונית.

 יעקב ומתן הלכו למלון מהר כדי שיוכלו לנוח לפני ההצגה שאליה אנחנו הולכים בערב ואני והקטנים צעדנו לאטנו, ובדרך ביקרנו בתוך הספריה הגדולה והמדהימה הזו.

הערב לו חיכינו הגיע, התלבשנו יפה והזמנו מונית ואנחנו בדרך להצגה מלך האריות בברודווי.

כל סופרלטיב ששמענו על ההצגה מוצדק, אכן הצגה מהממת!

תלבושות ותפאורה בלתי רגילה, שאו אמיתי.

אנחנו ישבנו בקדמת היציע במקום מעולה, קרוב לבמה.

כולם מאוד נהנו.

לכשנגמרה ההצגה שקלנו בתחילה להשאיר את הילדים בבאולינג ולעלות לתצפית במלון המריוט, אבל כשהגענו וראינו את האוכלוסיה בנו שבניו יורק לא משאירים את ילדים לבדה בשום מקום ולקחנו אותם איתנו לתצפית.

ישבנו בתצפית ושתינו שוקו חם וקוקטייל.

היה נחמד מאוד.

הגענו למלון לקראת חצות ללילה אחרון.

2.1.15

את הבוקר מתחילים כרגיל בארוחת בוקר טובה ומשם לטויז אר אס כי הבטחנו לילדים שהם יעלו לגלגל הענק, ובפעם הקודמת שהיינו שם היה תור ענק.

ממשיכים משם למעבורת לסטייטנד איילנד כדי לראות את פסל החרות מקרוב... אנחנו וכל התיירים האחרים.

כבר מאוחר וחייבים לחזור למלון לארוז.

לסיום הטיול מבקרים ברוקפלר סנטר, תמונות והתרשמות מהמקום היפה.

חנות לגו בשביל אראל, ביקור קצר בבית העסק של הדוד של יעקב (ועל הדרך ליהיא קיבלה עגילי יהלומים מקסימים), ועוד עצירה באן טיילור בשביל אמא.

ארוחה אחרונה ב milk & honey, ונוסעים לשדה התעופה.

בדרך רואים את את השדרה הראשונה המקסימה של ניו יורק, האי רוזוולט ואת קווינס.

שלום ניו יורק, נהננו מאוד! 

בניינים שנוגעים בשמים

31.8.15

האמפייר סטייט בילדינג.

הכנו את עצמינו לתורים מטורפים והשתדלנו להיות במקום מוקדם, הצלחנו להגיע בעשר.

עדיין לא מאמינים למזל הטוב שהיה לנו שלא היה תור כלל! ראינו את כל החבלים האדומים הריקים והבנו מה יכל להיות... יש מצב שזה בגלל שהראות לא הייתה מדהימה... (אם כי אמרו לנו שלכיוון פסל החירות תמיד יש ערפל).

התחלנו ברייד על ניו יורק (אני ויעקב היינו ברייד הזה לפני כעשרים שנה, נשאר בדיוק אותו הדבר...), היה נחמד וכלול בכרטיס אחרת לא שווה לעלות על זה...

ומשם עלינו למגדל לקומה 86.

היה יפה למעלה, תצפית קצת שונה מזו של ה top of the rock, תמונות מכל הזוויות ויורדים למטה.

לפני שעולים לתצפית מקבלים אודיו להסברים של מה שרואים מסביב.

יוצאים לרחוב 34, ומחליטים לבקר קצת בחנויות בסביבה.

בננה ראפאבליק (לאבא), אמריקן איגל (למתן , המחירים והמבחר זהים בדיוק ) וגאפ (בו לא קנינו כלום) וממשיכים למייסיס חנות הכל בו הגדולה בעולם ( ליהיא מוצאת לעצמה מזכרות).

נהיינו רעבים מהקניות ואנחנו בדרכינו למסעדה הודית כשרה באיזור ההודי (לקסינגטון ו 27), בודקים כמה מסעדות (יש שם כמה מסעדות כשרות) ובסוף מתיישבים באחת שמוכנה לשרת את האורחים בין 3:30-17:00 (מסתבר שזו שעה שהם נחים).

היה מעולה!

משם ממשיכים לכיוון הדאון טאון לראות את האנדרטה למגדלי התאומים ובדרך מסבירים לילדים מה בדיוק קרה (ואיפה היינו בדיוק שזה קרה). המקום מרשים ביותר והילדים מאוד התעניינו.

עוד צילום ליד העץ ״ששרד״ וממשיכים.

מונית ואנחנו בדרך לכיכר וושינגטון היפה , כשמסביב הבניינים של nyu. מתן מצטלם ליד אחד הבניינים ומסביר לנו בצורה ברורה שלא נצפה שהוא ילמד שם...

מטיילים בכיכר היפה, תמונות וצועדים לכיוון כיכר יוניון. אראל כבר עייף לכן עולים מיד על התחתית למלון.

מקלחות, מתלבשים ואנחנו בדרך לארוחת ערב אצל שרון שדרה ב west up town, ליד הנהר.

המקום מקסים! הילדים וגם אנחנו רואים בפעם הראשונה איך נראית דירה במנהטן. להפתעתינו החדרים עצומים, האיזור מקסים עם גני שעשועים ואפילו בית הספר היהודי אליו הולכות הבנות של שרון נמצא ממול (האיזור מאוד מאוד יהודי).

אבל שגרים שם לא מעריכים את הנוף היפה שיש והם לא מנצלים את הטיילת היפה לטיולי אופניים.

היה טעים ונעים, והבנו שלא היינו רוצים לגדל את הילדים שלנו בניו יורק (צריך לזה הרבה כסף).

לקראת סוף הארוחה שרון מפתיעה את ליהיא בעוגת יום הולדת (יעקב ביקש ממנה).

ניו יורק על שני גלגלים

30.1.15

נפרדנו מהמשפחה של יעקב וחזרנו למנהטן בתחתית להניח את הדברים במלון.

החלטנו להתחיל את היום בסירת מרוץ לכיוון פסל החרות, שהיתה כלולה בכרטיס ההטבות שלנו.

להפתעתינו היה מקום בסירה הקרובה. היה מוצלח מאוד ורטוב... המראות מהסירה גם של העיר וגם של פסל החרות היה נהדרים אם כי התמונות יצאו פחות טוב, אז הבטחנו לליהיא שיט נוסף לכיוון פסל החירות עבור תמונות.

בסיום הסירה שכרנו ברציף ליד אופניים להמשך היום.

נסענו על טיילת ההדסון המקסימה לעבר שוק האוכל בצלסי - צלסי מרקט. הדרך מקסימה רק התרסקות שלי עם האופניים היתה קצת פחות טובה.

לכל אורך הטיילת יש פינות דשא מקסימות ונקודות עצירה ומשפחות וזוגות יושבות ונהנות כל המדשאות, אווירה מאוד נעימה.

הגענו לשוק, נעלנו את האופניים וטיילנו בפנים, אוכל בסושיה טבעונית (היה טעים) והחנות המאפינס הכשרים-

ואנחנו עולים לאיילת ההיי ליין לטיול קצר. המקום היה עמוס בתיירים, אז עשינו סיבוב קצר והמשכנו חזרה לאופניים.

ממשיכים בנסיעה לעבר גשר ברוקלין ובדרך חוצים את האי על שבילי אופנים שנמצאים על הכביש. מגיעים לגשר העמוס עד לעייפה בתיירים.

ממש קשה ללכת על הגשר מרב אנשים ולרכב קשה עוד יותר.

לקראת אמצע הדרך לאראל נהיה שחור בעינים מרב המאמץ (העליה על הגשר לא פשוטה בכלל) ואני נשארת איתו לנוח בעוד יעקב ליהיא ומתן ממשיכים.

קצת תמונות מהקצה של גשר ברוקלין ואנחנו חוזרים לכיוון ב south street sea port, ויעקב מחליט לנווט אותנו דרך השכונות לטיילת ושביל האופניים לכיוון בטרי פארק. הסיור בשכונה היה מקסים (אם כי הסתכלו עלינו קצת משונה שרכבנו על המדרכות).

באטרי פארק הפתיע, הוא נראה מקסים והדבר היחיד שנשאר בו מהעבר הוא האפרו אמריקנים שמוכרים בו תיקי לואי וטון מזוייפים.

בקצה  הפארק ממש על ההדסון בנו שכונת מגורים מהממת! עם גני משחקים לילדים, ממש מקום מקסים לגור בו.

ממשיכים על הטיילת לכיוון פיר 84 (שם לקחנו את האופניים) ובדרך לאראל ממש קשה להמשיך מעייפות ורעב.

אנחנו עושים הרבה עצירות בשבילו ובאחת מהם פשוט נעצמו לו העיניים.

בכוחות אחרונים הוא מצליח להגיע לתחנת השכרת האופניים.

נסיעה במונית לפיצה כשרה ומעולה בבניין סוני ליד המלון שלנו (מסתבר שעובד שם דוד של שמעון בינשטוק... איזה עולם קטן), מקלחות וכולם נופלים למיטות.

הפארק הירוק ושבת בברוקלין

28.8.15

קמים מוקדם לטיול אופניים בסנטרל פארק.

הגענו ברבע לתשע והבחורה אומרת שהסיור של תשע מלא ויש אפשרות לחכות לסיור של עשר. אחרי שהתבאסנו על הצורך לחכות שעה ביום שהוא כל כך עמוס עבורינו, המדריך מודיע שהוא מסכים להגדיל את הקבוצה ואנחנו מתחילים בטיול.

היה כיף, מעניין , ולא קל בעליות.. וכולם נהנו!

משם אנחנו ממשיכים למוזיאון השעווה של ניו יורק - מאדם טוסו, הילדים נהנו (אראל מאוד). ואני אומרת... אפשר לוותר.

הזמן רץ ואנחנו בדרך לתצפית מראש בניין רוקפלר - טופ אוף דה רוק.

תצפית מקסימה מקומה 70 לסנטרל פארק, לאמפיירסטייט בילדינג ולכל גורדי השחקים מסביב.

תמונות ויעקב עוזב אותנו ונוסע להביא את המזוודה לשבת ואנחנו בדרך בתחתית לבורו פארק לשבת אצל דוד של יעקב.

קיבלו אותנו מאוד מאוד יפה והיתה שבת נהדרת.

במוצ״ש אנחנו מחליטים לנצל את כרטיס האטרקציות ולנסוע ללונה פארק בקוני איילנד.

דוד של יעקב מסיע אותנו ובדרך מזהיר אותנו שהאוכלוסייה והשכונה לא משהו... אבל רק כשהגענו הבנו על מה הוא מדבר...

בפארק היו רק יאספנים וכושים ערסים.

מכיוון שלא היו תורים כלל (ככה זה כשמגיעים ב 22:30), עברנו ממתקן למתקן... עד שמתן הקיא את נשמתו מרב סיחרורים.

לסיום עלינו על רכבת הרים מפתיעה ומפחידה כאחד.

ניו יורק - העיר הגדולה

27.815

קמנו מוקדם בבוקר לארוחת בוקר ונסיעה לשדה התעופה.

כשצריך לפרוק ולארוז כל יומים שלושה אני מבינה עד כמה זה כייף לטייל בקראוון.

בבוקר אני מתן וליהיא לוקחים שאטל לשדה התעופה ויעקב מחזיר עם אראל את הרכב, נפגשים בצק אין.

עוברים צק אין ומגיעים לביקורת גבולות האמריקאית. למזלנו לקנדה יש הסכם עם ארצות הברית שבטיסה מקנדה לארה״ב ביקורת הגבולות מתבצעת בשדה בקנדה ולא בניו יורק, כך התורים הרבה יותר קצרים.

עוברים גם את התור הזה ואנחנו מחכים לטיסה.

רכישת מזכרות אחרונה ואנחנו במטוס המרווח בדרך לניו יורק.

טיסה קצרה של שעה וקצת ואנחנו רואים מטה את מנהטן כולה כולל פסל החרות.

מגיעים למלון שהזמנו במנהטן ומחכים שהחדר יהיה מוכן.

בנתיים עושים שינוי בהזמנה לשבוע הבא כי מתברר שהזמנו חדר מסוג אחר לשבוע השני.

מקבלים את החדר, מסתדרים ויוצאים לסיור במנהטן בשדרה החמישית.

מתחילים באן טיילור שחיכיתי לה ובנתיים יעקב ואראל מבלים החנות NBA, משם ממשיכים לחנות של American girl, שם ליהיא (וגם אני)מתלהבות מכל אחת מהבובות ורוכשות מתנת יום הולדת לדבורה לאה.

בהמשך נזכרים שחייבים לאסוף את כרטיסי האטרקציות שהזמנו לניו יורק והמקום נסגר בשש... החלטנו להשאיר את הילדים בחנות דיסני ולקפוץ לבד והביא את הכרטיסים. בנקודה הראשונה חסר כרטיסים ואנחנו נשלחים לנקודה אחרת בה מחכים לנו הכרטיסים.

בנתיים הילדים מסמסים שאראל משגע אותם ואנחנו חוזרים לחנות לפיצול כוחות וסריקה של החנות על כך צדדיה.

חנויות דיסני הם תמיד מקום קסום א-ב-ל בלי הפארק ליד משהו מהקסם של החנות נעלם.

הילדים רעבים מאוד וזה גם יום ההולדת של מתן ואנחנו מחליטים ללכת לחגוג במסעדת בשרים כשרה ומפוארת ליד טיים סקוור - Abigel.

אראל היה מורעב שהגענו ולכן בכה וצעק בזמן ההזמנה אבל מרגע שהגיע הלחם והמטבלים והוא אכל מעט הוא נרגע.

לסיום הזמנו קינוח עם זיקוק למתן וחגגנו לו יום הולדת.

היה נהדר והחלטנו להמשיך בסיור החנויות.

הגענו לטויז אר אס לגלגל הענק המפורסם בחנות (קנינו כרטיסים לילדים אבל כשחזרנו אחרי סיבוב קטן בחנות לעלות על הגלגל. היה תור מטורף וויתרנו. רובה נרף לאראל (או יותר נכון מכונת יריה של חצי ספוג), והליקופטר ליעקב ואנחנו בדרך לחנות השוקולדים m&m, השעה 23:00 והחנות עמוסה במשפחות עם ילדים כאילו מדובר בארבע אחר הצהריים.

כיכר טיימס סקוור מוארת ועמוסה באנשים.

משם אנחנו מחליטים ללכת לחנות אפל כדי שמתן ירכוש לעצמו אייפון ליום ההולדת שלו...

23:30 אנחנו מגיעים לאפל סטור מול המלון של תשובה בניו יורק והחנות עמוסה בקונים / תיירים. מתן רוכש לעצמו אייפון 6 לבן יפה.

מונית למלון ואנחנו נופלים שדודים למיטות.