דרך הפנורמה וגולשים בהר
1.9.16
קמים מוקדם בבוקר, ארוחת בוקר ואנחנו בדרך למעבר הגבול לצאת מסוואזילנד. המעבר ריק מאדם ואנחנו עוברים במהירות כשבדרך יש שלטים על סכנת מלריה באיזור (לא לקחנו כדורים).
אנחנו מתחילים לנסוע במעבר ההרים המדהים לעבר ההתחלה של דרך הפנורמה, ובדרך עוברים ערים וכפרים מקומיים.
מחליטים לעצור בסאבי באונפורמיישין כדי לקבל מידע על האטרקציות בסביבה. מזמינים מגלשת הרים ליום למחרת, רוכשים פיל מחרוזים ומתחילים במפלי מק מק. משלמים דמי כניסה ומחנים את הרכב. שוק מזכרות ענק מקדם את ענו ואנחנו ממשיכים במסלול הקצרצר לעבר התצפית על המפל. מפל נחמד ולא יותר, מזכיר את מפל התנור...
מתחילים להבין שהגענו למקום שהנוף שלו דומה לגולן ובגלל שאנחנו בסוף העונה היבשה (החורף) הכל צחיח והמפלים לא בשיאם.
בהמשך עוצרים בחלום האלוקים. גם שם משלמים ופוגשים את שוק המזכרות הטיפוסי ויעקב מתעקש שנעלה לתצפית העליונה (טיפוס רציני) מגיעים לקצה התצפית אכן מקום יפה, אבל הייתי בוחרת בשם חלון האלוקים למקום יותר מרשים... יורדים למטה לתצפית נוספת וממשיכים לעבר סירי בוקרה.
מגיעים לסירי הבורסה ומשלמים שוב סכום לא מבוטל, מחנים את הרכב בצמוד לשרשרת חנויות של מזכרות. כבר בכניסה אנחנו מבינים שזה מקום יותר מתוייר. מתחילים לצעוד בשביל לקניון ולצידנו תיירים ומקומיים וגם בית ספר שבא לטייל... מקום מאוד יפה. הולכים על הגשרים מעל הקניון ומטיילים בין הבריכות, צילומים ארטיק (אפילו ארטיק כשר יש בעל מקום)וחוזרים לכיוון הרכב, מקווים שלא נעקצנו במלריה.
המקום הבא הוא תצפית על קניון בלייד ושלושת הרונדבלים. גם כאן תשלום, מזכרות ו... חברינו הבבונים מטיילים מסביב. היסטריה קלה נשמעה מכיוון ליהיא, אבל אפילו היא התרגלה לנוכחותם.
אכן תצפית מאוד יפה!
השעה כבר ארבע ואנחנו בדרכינו חזרה לגרסקופ לחפש אוכל ומשל לסאבי.
בגרסקופ אנחנו מוצאים חנות מזכרות יפה במיוחד (שונה מכל החנויות הקודמות שפגשנו)ואנחנו מחליטים לבלות שם קצת ויעקב בזמן זה ניגש למסעדת הפנקייקים הצמודה כדי לבקש שיכינו לנו פנקייקים במחבת שלנו).
פנקייקים הם המאכל הלאומי בגרסקופ.
להפתעתי הרבה הם הסכימו ולמרות שמסעדה עמדה להיסגר כעשר דקות מאוחר יותר, הם הסכימו להכין לנו במחבת שלנו חמישה פנקייקים לקחת למלון.
מכיוון שבגרסקופ הייתה אמורה להיות הפסקת חשמל למחרת בבוקר החלטנו להעביר את הלינה לסאבי שם סידרו לנו מלון משפחתי. בעל המלון האנגלי ואישתו אירחו אותנו (ראינו מקומות טובים מאלו).
קמים בבוקר ובעל המלון מסכים להכין לנו חביתות במחבת שלנו לארגן שוקו לילדים.
יוצאים מוקדם לעבר מגלשת ההרים שהזמנו אליה מקום בערב שלפני.
אנחנו מתקרבים למלון שיושב בקצה ההר ויש בו נוף בלתי רגיל ושם אנחנו עולים על רכבי ספארי לתחילת מסלול מגלשת ההרים.
נסיעה של כעשרים דקות מביאה אותנו לתחילת מגלשת ההרים הרעועה שנרכשה כנראה משוויץ אחרי ששם החליטו שהיא לא מתאימה לנסיעה בטוחה... הכל נראה על כרעיים ואנחנו מתחילים להצטער על רכישת הכרטיסים. למזלנו הילדים לא הבחינו ברכבת הישנה ועלו בשמחה על הקרונות.
הרכבת טסה למטה, הדרך ארוכה מאוד, ואחרי כמה שניות של פחד מתחילים להינות מהנוף מסביב.
היה זה סיום מוצלח לאטרקציות של הטיול.
מתחילים בנסיעה רציפה לכיוון יוהנסבורג. אחרי כשלוש וחצי שעות מגיעים לשדה התעופה, מחזירים את הרכב והנהג של האוניברסיטה לוקח אותנו למלון שלנו.
המלון נמצא בתוך שכונה מאובטחת עם חנויות וקניון מסביב.
מתמקמים ויוצאים לשעה של קניות בקניון הסמוך. לכל אורך הטיול לא היה לנו זמן לעצור בחנויות (הכל נסגר בשש), והבטחנו לילדים שעה של קניות.
בזמן הקניות יעקב היה בפגישת עבודה והילדים בדקו את הבגדים בכלבו אדגר. כל אחד הספיק לקנות חולצה ומיהרנו למלון לשייק ומקלחות לפני שבת.
שילמנו מראש גם על שייקים לשבת שנוכל לאסוף אותם בשבת אחר הצהרים.
בשעה שבע חיכה לנו בלובי המלון אחד הלקוחות של יעקב שגר ממש במתחם המלון והזמין אותנו לארוחת ערב שבת אצלו.
ידענו שהבן אדם אמיד, אבל לא ידענו עד כמה, בית מג׳ורנל. לשמחתנו הגיעו גם ילדיו מארה״ב לביקור כך שהיה מעניין גם לנו וגם לילדים.
הייתה ארוחה מעולה וכולנו נהננו.
למחרת בבוקר יעקב ומתן יצאו לבית הכנסת מוקדם יחד עם המארח מאתמול ואני והקטנים חיכינו למלווה השחור שהיה הנהג שלנו אתמול כדי שילווה אותנו לבית הכנסת.
יוהנסבורג נראית כמו בית כלא אחד גדול, כל בית מוקף בגדרות חשמליות ואין מדרכות.
בית הכנסת היה במרחק של כחצי שעת הליכה כך שיכולנו להתרשם מהשכונות היהודיות.
יעקב נתן הרצאה מיד לאחר הקידוש (שהיה נחמד ביותר) ואח״כ צעדנו חזרה למארחת שלנו, אחראית אגודת הידידים של האוניברסיטה העברית בדרום אפריקה שיעקב עשה לה טובה ונתן הרצאות עבור ועל האוניברסיטה העברית.
לארוחת צהרים הוזמנו אורחים נוספים והיה מעניין לשמוע את דעתם של היהודים הגרים בדרום אפריקה והעניין שלהן בעליה לישראל.
היהודים ביוהנסבורג גזעניים ביותר ולמרות שחוקית אין אפרטהייד, זה עדיין מורגש מאוד.
אחה״צ ליוו אותנו חזרה למלון, ולשמחתנו המלון הסכים להשאיר לנו את החדר על למוצ״ש.
ירדנו לטייל בקניון שליד המלון, שתינו שייק וסיכמנו את הטיול ושבת יצאה.
הנהג כבר חיכה לנו כדי להסיענו לשדה התעופה.
בשדה התעופה מתן פגש את נריה חבר שלו שנסע לעשות שנת שירות ביוהנסבורג ועלינו לטיסה. היתה טיסה נהדרת.
