אבובים שלא היו ופורט אליזבט
29.8.16
קמנו בנחת לארוחת בוקר אחרונה בבית המקסים הזה, אריזות ונסיעה לאטרקציה של האבובים בשמורת ציציקמה אליה חיכינו כל הטיול.
יוצאים בזמן מהדירה ונוסעים תחילה לראות את העץ הגדול בשמורת ציציקמה.
מסלול קצר ומגיעים לעץ הענק בן 800 שנה.... אפשר לוותר.
נסיעה קצרה נוספת ואנחנו האטרקציות האבובים.
משלמים ומתיישבים להסברים.
אחרי ההסברים הראשוניים המדריך מסביר שהנהר נמוך מאוד היום (אני לא רוצה לחשוב מה קורה שם בקיץ... מזכיר את מצב הירדן שלנו) לכן לא ממש נשוט בנהר אלה נאלץ ללכת את המפלונים ואנחנו מבינים שלא ממש נהנה אטרקציה הזו היום.
אחרי התייעצות קצרה החלטנו לוותר ולבקש את הכסף חזרה, כך גם עשו המשתתפים האחרים....
בלא ויכוח הוחזר לנו הכסף והתחלנו לחפש אטרקציה אחרת לעשות באיזור.
בדרך הגנים יש אינספור אטרקציות שעל חלק מהן ויתרנו מפאת חוסר זמן, אבל לצערינו הם היו כשעה עד שעתיים חזרה אחורה מהמקום בו היינו ולנו הייתה עוד נסיעה של כשעתיים עד מקום הלינה בפורט אליזבט.
לצערם של הילדים החלטנו לנסוע ישירות לפורט אליזבט ולהחליט שם מה לעשות. בדרך ראינו פרסומת לטיול סוסים אך לצערינו הוא היה מלא.
בשלוש וחצי הגענו לפורט אליזבט למתחם הצימרים בו נלון בלילה.
גדרות חשמליות מכל עבר, הרגשה כמו כניסה לכלא, הסביר לנו שלא מדובר בעיר בטוחה במיוחד.
הלבנים גרים מאחורי גדרות חשמליות . לכניסה לצימר שלנו עברנו מספר גדרות ממש כמו בבית הכלא.
בהמלצת בעלת הצימרים אנחנו הולכים למתחם הטיילת החדש שמכיל לונה פאר קטן (לילדים קטנים) מסעדות ושוק מזכרות. כאן מתחילים להרגיש אפריקה.
בכניסה לאיזור יעקב מבקש מהבנים להוריד את הכיפות כאילו זה מה שיגרום לנו לא להראות שונים.... שינוי צבע העור לשחור היה יעיל יותר 😜.
במתחם אנחנו והמוסלמים עם כיסוי הפנים המלא (רק העיניים מציצות) יוצאי דופן.
מכל עבר אנחנו רואים נשים שחורות עם תלבושות אלגנטיות וכובעים ממש כמו בסרטים, מסתבר שהם בדיוק יצאו מכנס אופנה אפריקאית.
מתחילים בקארטינג בו לא נותנים לאראל להשתתף מכיוון שהוא נמוך מדי, אז כולנו מוותרים.
ממשיכים לחנות יוגורטיה מדליקה בה את מכין לך לבד את היוגורט ומשלם לפי המשקל. אמנם קר בחוץ אבל זה היה טעים.
בכל הטיול אנחנו רצים ממקום למקום ואין לנו זמן לעצור בחנויות כלל, לכן זו הייתה ההזדמנות עבור הילדים לרכוש מזכרות בנחת.
הסתובבנו עד החשיכה ואז נסענו לכיוון מסעדה הודית צמחונית.
קצת התבלבלנו בדרך אבל בסופו של דבר הגענו למסעדה.
האוכל היה מעולה ובשמונה וחצי נסענו חזרה לכיוון הצימר. העיר ריקה כאילו מדובר בחצות.
בעלת הצימר דאגה לנו למצרכים כשרים עבור ארוחת הבוקר (שוב נזכיר שמאוד קל למצוא פה בסופרים מוצרים כשרים).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה