יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

קרחון אדית ואגם מלא שלוגיות


20.8.15
המקום הכי יפה בשמורת ג׳אספר הוא קרחון אדית קארוול, אבל לא ניתן להגיע אליו עם הקראוון שלנו, אחרי לבטים החלטנו לקחת מונית שתיקח ותחזיר אותנו משם בעלות של 135 $. אתמול עצרנו מונית בעיירה וסגרנו איתה שלמחרת תבוא לקחת אותנו מהקמפגאונד.
בשמונה וחצי המונית התייצבה מחוץ לקראוון שלנו. הבלשנו את בגדינו החמים ויצאנו לדרך.
הדרך המקסימה היתה צרה מאוד ומפותלת ומזל שלא לקחנו איתנו את הקראוון.
כשהגענו התחלנו בטיפוס לראות את הקרחון ובעיקר את האגם מתחתיו שצפים בו שברי קרחונים.הדרך היתה סלולה אך תלולה מאוד אבל גם יעקב טיפס איתנו, והילדים קיטרו...



כשהגענו לתצפית המקסימה הבנו בעצם שאנחנו מתצפתים על האגם הזה רק מרחוק....


ראינו שלמטה על שפת האגם עומדת משפחה ומצטלמת.
לאחר ברור קצר הבנו שלפני שמה וחצי התנתק מהקרחון גוש קרח בגודל של מגרש כדורגל (!) וגרס איתו בדרך מאה סלעים, את הדרך הסלולה ואת כל איזור הפיקניק וגרם לאפקט צונמי והצפה של על האיזור.
החלטנו למרות האזהרות להגיע לשפת האגם כי כזה מקום לא רואים כל יום, ראינו דבר כזה רק באלסקה....
יעקב שלא יכל ללכת את הדרך הזו נשאר עם אראל שהיה עייף, ורק אני ליהיא ומתן החלטנו ללכת...
פילסנו את דרכינו בין האבנים והסלעים הלא יציבים בריצה בידיעה שנהג המונית נחכה לנו (הטרק הנוסף הזה לא היה בתכנון), עברנו את הנהר מספר פעמים ואחרי עשרים דקות, עלינו על הסלעים לשפת הקרחון המדהימה!
המראה של אגם מלא שלוגיות (שברי קרח גדולים) היה מרהיב ושווה את ההליכה הלא פשוטה.


לאחר צילומים מכל עבר ושמיעה של קרחונים מתרסקים החלטנו לברוח חזרה לפני שישבר עלינו אחד הקרחונים.
שוב הליכה על הסלעים המתנדנדים קצת פחד למצוא את הדרך חזרה וחזרנו שמחים ומאושרים.
זה היה הטרק היפה ביותר בטיול!

חזרנו לקמפגראונד לארוחה טובה של סלומון על המחבת, אורז, תותים וגלידה לקינוח.
עוד משחק פריזבי במרכז הקמפגראונד ואנחנו בדרכינו למעיינות החמים מיטה שנמצאים ליד ג׳אספר.

בדרך אנחנו פוגשים עוד עדר של עזי הרים ומוס לצד הכביש ... אבל דב לא ראינו.


בדרך עצרנו באגם ענק ורדוד עם חול שחור ומים חמימים (בתחילתו) בו ניתן ללכת ממש לעומק וזה נראה כאילו הולכים על המים.
מראה מקסים.
האנשים במקום אמרו שזה ״חוף הים״ הסודי של תושבי ג׳ספר.
בילנו שם כשעה של תמונות והליכה במים, והמשכנו למעיינות החמים.

כשהגענו למעיינות החמים אמרו לנו שהיה שם דב כשעה מוקדם יותר, וירו בו כדורי גומי כדי שלא יתקרב לבני האדם, ואנחנו פיספסנו את זה לצערינו.
המעיינות היו נהדרים בנוף הרים אלפיני מקסים והכילו 2 בריכות קרות קטנות ושתי בריכות גדולות וחמות.
חום המים היה מושלם, המקלחות קצת פחות... אבל שמחנו שהלכנו לשם.
שוקו, קפה וקצת מזכרות ואנחנו בדרך לאדמנטון ... עדיין מקווים לראות דב בדרך אבל לשווא.
כנראה דובים נראה רק בספארי ברמת גן.
היה זה סיום נהדר לשמורת הרוקי הקנדים.
התחלנו בנסיעה הארוכה לעבר אדמנטון.
אחרי כשעתיים של מסיעה החל גשם רציני והחשיך והחלטנו לעצור במקום הקרוב ביותר.
מצאנו rest erea בצד הדרך וראינו שיש בו קמפגראונד.
מכיוון שלא רצינו לעצור בקמפגראונד כי לא היה לנו צורך בחשמל או במקלחות דפקנו בדלת אחד הבתים הצמודים וביקשנו רשות לשהות שם.
אמרו לנו שהשטח שייך לתחנת הדלק הסמוכה דם אישרו לנו לישון היכן שנרצה.
נפלנו למיטות ביו במשאיות שמסביב.

ג׳ספר והאגמים מסביב וגם אייל קנדי מקרוב


19.8.15

הבוקר קמתי לצחצוח שיניים בשירותים של הפארק שהיו לא רחוקים מאמר הקראוון שלנו וכשאני יוצאת מהשרותים עומדת מולי נקבה ענקית של אייל קנדי... בתוך השרותים יש הרבה פתקים עם הסברים ואזהרות מדובים ומאיילים קנדים ופתאום מולי אייל קנדי נקבה. סגרתי מיד את הדלת ופתחתי מיד שוב והיא עדיין הייתה שם מסתכלת בדיוק אלי, איזה פחד! סגרתי שוב את הדלת... שוב פתחתי והלכתי מסביב לקרוא לילדים ולהביא מצלמה.
עד שהגעתי חזרה עם אראל ומצלמה והיא הלכה למקום אחר.
נסענו לג׳ספר לקנות קצת אוכל, ולבקר באינפורמיישן, שם פגשנו, כמובן,עוד משפחה ישראלית מטיילת בקראוון.

משם נסענו לסיבוב באגמים פטריסיה ופרמייד. באגם פטריסיה שהוא אגם מראה מקסים בישלנו ארוחת צהריים מול הנוף המקסים.


משם המשכנו לאגם בוורט, שם חשבנו לשכור אופניים, אבל עקב המחיר היקר והמסלול על הכבישים... ויתרנו.

על שפת האגם נמצא מלון יוקרתי ומקסים וזוג שהתחתן ישב על הסירות לצילומי חתונה.
הבחורה היתה מג׳ספר והבחור ממפלי הניאגרה והם הזמינו 19! אנשים לחתונה במלון המדהים הזה.

המשכנו לאגם אנט שנחשב מאוד יפה אבל עם הזמן נהפכים אדישים לכמות האגמים המקסימים...


באגם האחרון , אגם אדית יש חוף אגם יפה וניתן להתרחץ במים הקפואים (היו כמה מקומיים שעשו את זה) , הילדים שכשכו רגליים במים ואני ויעקב  ישבנו והבטנו בנוף ובאנשים ששכרו סאפ ושטו במים הקפואים.


משם נסענו לקניון מלינג, שנחשב כמקום מאוד תיירותי, צעדנו עד אחרי הגשר השלישי ואז חתכנו חזרה דרך היער.

יעקב עשה איתנו את המסלול, ציון למסלול -  בינוני. האטרקציה העיקרית היתה סנאי שפגשנו בדרך.

מאז שהגענו לרוקיס אנחנו משוועים לראות חיות, לצערינו עד כה ראינו רק עדר של עזי הרים ואיל קנדי נקבה (בלי קרניים) ביציאה מהשרותים בבוקר... אבל... היום שחזרנו לקמפגראונד ונסענו למקלחות (בקמפ גראונד הענק הזה , הגדול ביותר בצפון אמריקה ומכיל 880 סייטים המקלחות הן במרכז הקמפ) על המדשאה הגדולה במרכז עמד אייל קנדי על קרניו הענקיות.
בתחילה ההתרגשות הייתה גדולה, רצנו להביא את המצלמות וצילמנו מכל זווית מה שלא גרם לחיה הענקית הזו להתרגש כלל,
אחרי שההתרגשות התפוגגה פשוט שחקנו פריזבי במדשאה ליד כשהאייל צופה בנו בשעמום.
ליד האייל פגשנו את המשפחה ממודיעין שפגשנו כמעט מידי יום באתר כזה או אחר וגם ישנו איתנו באותם הפארקים (בלי שבכלל ידענו).
היה זה יום סטבלט רציני בו הכל התנהל באיטיות אבל היה נהדר.
המסקנה שלנו היא שהפארקים של רשות הטבע הקנדים הם הטובים ביותר והפארק בו לנו בשני הלילות האחרונים הוא היפה ביותר.
הסייטים נמצאים ממש בלב היער עם פרטיות מלאה ובמרכז מקלחות טובות ,פארק שעשועים ענק לילדים ומדשאה ענקית למנוחה ומשחקים.


דרך הקרחונים - היום המדהים ביותר ברוקיס


18.8.15
יום שלישי כבר הגיע ושיא הטיול הוא היום בדרך הקרחונים.
קמנו מוקדם, זרקנו את הילדים למיטות והתחלנו בנסיעה לכיוון לייק לואיז - תחילת דרך הקרחונים.
את הבוקר התחלנו באגם הרברט (Herbert lake), אגם מראה מדהים ביופיו! נראה לא אמיתי - כמו גלויה ממש)


משם המשכנו לאגם פייטו (Payto lake)
שם עשינו מסלול קצר של טיפוס לתצפית על האגם הירוק והמקסים הזה שקצהו הוא בצורת כוכב.

כשהגענו ראינו שיש חניה למטה ולמעלה יש חניה של אוטובוסים ונכים, לא הבנו שהתצפית דורשת טיפוס ולכן הכביש לוקח נכים עד למעלה וחנינו למטה...אז טיפסנו וגם יעקב טיפס יפה עם עזרה של מקל הליכה והיה נחמד.היו שם אנחנו וכל הסינים.



משם המשכנו לקניון מיסטיה (Mistaya Canyon)  שכלל מסלול הליכה של כשני קילומטרים ויעקב עמד בו מאוד יפה. סוף המסלול מוביל לקניון מדהים שהמים חצבו.
במהלך ההליכה מתן שם שיר של מרגול ותוך כדי שיעקב אומר לו ״שרק לא יעברו ישראלים ויחשבו שאנחנו ערסים״, זוג ישראלים מולינו ויעקב מסביר להם שבדר״כ הילד שומע דברים אחרים.



בהמשך הדרך ראינו מכוניות עוצרות בצד הדרך לצילום עדר עיזים קנדיות ויכולנו להצטלם איתם ממש מקרוב. זו בעצם הייתה החיה הראשונה. הגדולה שראינו וההתרגשות הייתה גדולה.


עוד עצירה קטנה מול ״הקיר הבוכה״ ( the (weeping wall שלא היתה ממש שווה ואנחנו בדרכינו לאטרקציה העיקרית שלנו קרחון האטבסקה.
לאורך כל הדרך יש מראות מדהימים של קרחונים תלויים על ראשי ההרים כאלו גולשים מהם.
וגולת הכותרת , הזמנו טרק על קרחון אטבסקה עם נעלי מסמרים וכו׳
אחרי שיעקב שבר את הרגל ביטלנו את ההזמנה שלו ושל אראל והם נסעו במקום באוטובוס מיוחד שעולה על הקרחון.
קבענו עם חברת הטרקים שניפגש בחניון הפרק רוב לקרחון ולכן חנינו במה שאנחנו הבנו שהוא מגרש החניה הקרוב לקרחון והתארגנו לארוחת פנקייקים מהירה.
רק .... שזה לא היה החניון הקרוב ביותר לקרחון ואחרי התרוצצות וביקור במרכז המבקרים של הקרחון ביקשנו טרמפ מאחת המכוניות שתיקח אותנו למטה , למקום המפגש... הגענו ברגע האחרון.
אני מתן וליהיא בו לבשנו חליפות סערה, נעלי טיולים ומעליהם קרפוני מסמרונים, כובעים וכפפות והתחלנו טרק של ששה קילומטרים (מתוכם 3.5 קמ בעליה - 350 מטר בגובה).
היינו אנחנו ומשפחה עם ילדים בוגרים מטקסס והמדריכה נתנה הסברים (״חפרה״) כל הדרך.
ליהיא לקחה בטעות (ומתוך ביישנות לבקש שוב שיחליפו לה את הנעלים) נעלים קטנות מדי וכאבו לה הרגלים לכל אורך הטרק... היא היתה ממש מסכנה (לאורך הטרק היא בקשה שנדבר איתה כל הזמן כדי שלא תחשוב על הכאבים באצבעות...)
ההתחלה היתה קשה בטרוף וכבר הצטערנו שלקחנו את הטיול הזה ולא את האוטובוס, אבל... כשהגענו לשיא היו שברי קרחונים כחולים מדהימים שהיו שווים את כל הטיפוס.


יעקב ואראל לקחו אוטובוס שנוסע ממש על הקרחון ומוריד את האנשים לתמונות והתרשמות במרכז הקרחון. גם להם היה נהדר.
עשינו עצירה לשוקו חם ואינטרנט במרכז המבקרים ויצאנו משם ממש שסגרו עלינו את הדלתות (למתן היה קשה להתנתק מהאינטרנט).
המשכנו בנסיעה עד ג׳ספר כשבדרך עשינו עצירה במפלי אתבסקה (Athabaska falls) המרשימים ביותר!


הגענו לפאתי ג׳ספר כשבדרך כל פארקי הקראוונים היו מלאים לחלוטין, כבר על השלטים בכבישים הראשיים כתוב האם הפארק מלא או עדיין יש בן מקום.
בפארק האחרון בפאתי העיירה מצאנו מקום  בלי חיבורים ונסענו עייפים להתמקמות בסייט. חניות הקראוונים בפארק הזה הם ממש בין העצים, פארק מאוד יפה, אבל רק למחרת הבנו עד כמה...
משקה מרק וכולם נפלו שדודים במיטות.

זה היה היום היפה ביותר ברוקיס!

ראפטינג בגולדן


15.9.15
קמנו בבוקר ועדיין היה סגרירי.
את הבוקר התחלנו בפארק מים מקורה במלון לידינו.
בפארק היו שני מגלשות, אבל שוות ביותר ובריכות חמות פנימיות וחיצוניות.
רב הזמן היינו לבד כך שהיה ממש נהדר.
אחרי בילוי ארוך ומקלחת טובה המשכנו בדרכינו.
אחה״צ נסענו לקניון ג׳ונסטון,תפסנו נקודת זמן של שעתיים בהם לא היה גשם והצלחנו לעשות את המסלול. גם יעקב מרגיש יותר טוב ועשה את המסלול לאט לאט.

ראני שיש לנו יום עודף והחלטנו לנסוע לעשות ראפטינג.
קמנו הבוקר לשמים אפורים אבל ללא עננים כל שאני מקווה לטוב ואנחנו בדרכנו לראפטינג.

16.8.15

קמנו בבוקר מוקדם ונסענו לעיירה גולדן.
אחרי נסיעה של שעה וחצי הגענו לגולדן, עיירה קטנה ממערב לפארק יוהו, רחוקה מכל מקום עם 3000 תושבים די עניים.
בחרנו בחברת הראפטינג שהבטיחה שיש לה מקלחות חמות אחרי הראפטינג.
חיכינו עד 12 לתחילת השיט ובינתיים טיילנו בעירה הקטנטנה ואכלנו ספגטי עם רוטב עגבניות.

כשהגענו שקלו את אראל ו״הדוביות״ שלו עזרה לו הפעם ולמרות שהגיל המינימלי הוא 12 הם הבליגו כי הוא היה קרוב במשקל... ולכן הסכימו לקחת אותנו למסלול האתגרי ולא זה של המשפחות.
אחרי שעה וחצי הם אמרו שאראל וליהיא ממש אחלה ושאלו אם אנחנו רוצים להמשיך למסלול הסופר אתגרי שמתאים לילדים מגיל 16... כמובן שהסכמנו!
זה היה שווה ביותר!! 👍
רק נזכיר שטמפרטורת המים היתה 4 מעלות סלציוס (כן, קרוב לקרח) אבל היינו לבושים בחליפות גלישה , מגפי גלישה פליז ומעיל מיוחד וגם בכפפות גלישה שעשו את המפגש עם המים לנסבל.
המדריך שלנו היה בחור נחמד מניו זילנד וכך העברנו חוויות על ניו זילנד.
הגיע אחר הצהרים המאוחרות והיינו מאוד עייפים והחלטנו לקבל את הזמנת איש חברת השיט ללון עם הקראוון אצלו בחניה.
זה היה נהדר, גם היה חינם וגם היו לנו שרותים ומקלחות פרטיים שלנו.
היה יום חוויתי ונהדר.