יום שני, 9 בספטמבר 2013

אומגות בפטאיה


 אומגות בפטאיה 29/8/13

בנגקוק
הבוקר יצאנו לטיול אומגות בפטאיה ליד בנגקוק. את הטיול הזמנו מהמרכז למטייל תאילנד מה שאמר שאנחנו צריכים להגיע שוב למרכז למטייל.
אחרי שהבנו באיזה פקקים מדובר ניסינו לבקש שיבואו לאסוף אותנו מהמלון אבל ללא הצלחה.
הבחור בלמטייל הבטיח לי שבבוקר זה לא בעיה וזה ייקח חצי שעה בלבד. כבר שירדנו למטה להזמין מונית הבנו שיש בעיה כשהנהגים פשוט סרבו להביא אותנו לשם. בסופו של דבר החלטנו פשוט להיכנס למונית ולהתחיל לנסוע ורק אז להגיד לו להיכן אנחנו נוסעים.
כשבעל המונית שמע להיכן אנחנו נוסעים הוא ביקש סכום השווה ל36 שקלים והסכמנו מיד. כעשר דקות עמדנו בפקק רק כדי לצאת מהרחוב של המלון, אז הבנו שאין סיכוי שנגיע בזמן.
טלפונים הלוך ושוב למרכז למטייל תאילנד והנהג שלהם הסכים לפגוש את הנהג שלנו בדרך לפטאיה ליד שדה התעופה.
מגיעים לנקודת המפגש והמונית עוצרת על אי תנועה בעליה למחלף - הזוי.
אחרי עשרים דקות מגיע רכב ההסעות לאותה נקודה ואנחנו מועברים אליו.
מסתבר שאנחנו היחידים שנוסעים היום לאומגות ולכם לא ממש מובן לנו מדוע הרכב לא בא לאסוף אותנו מהמלון שלנו....
עוד שעה של נסיעה ואנחנו מגיעים לספארי בפטאיה אשר שם על צמרות העצים מתבצעת פעילות האומגות. מכיוון שהקבוצה שלנו קטנה מצרפים אלינו שני בחורים צעירים מדובאי.
יעקב ומתן חוששים מהם בהתחלה אבל אחרי שיחה קצרה הם מתגלים כשני בני תפנוקים מדובאי. ממותגים מכף רגל עד ראש ובעלי מכוניות ספורט בארצם (פרארי). אחד עובד בעסק של אבא שלו (הבאת כוכבי ספורט למשחקי ראווה בדובאי. לדוגמא-הבאת נדאל לדובאי) והשני עובד ממשלה.
הם מזמינים אותנו כמובן לבוא לבקר בארצם ואנחנו מחייכים ועונים שאולי יום אחד יתאפשר. על התקיפה בסוריה אנחנו נמנעים מלדבר...
מלבישים את כולנו בריתמות גלישה ובקסדות ואנחנו פוגשים את שני המדריכים שלנו ששוב דוברים, כמובן, כמה מילים בעברית (אבא,אמא,לשבת, רגליים למעלה, שמן בטטה ואת הדמות שנתנו להם הישראלים - קוף גדול וקוף קטן) וכמובן את השיר הישראלי המככב פה בתאילנד - אל המעיין בא גדי קטן.

אחרי הליכה לא פשוטה (עבור אמא) במעלה ההר ביער הגענו לפלטפורמה הראשונה ממנה גולשים (יש 22 פלטפורמות כאלו). הגלישה כיפית ביותר ועוברת בקלות לכולם למעט אחד החברים מדובאי שמאוד פחד!
מסיימים בארוחת צהריים בה אנחנו כרגיל אוכלים אורז לבן +שידרוג, פיתות שהבאנו מבית חב״ד.
עוד סיבוב בספארי שמתחת לצמרות העצים ואנחנו בדרך חזרה לבנגקוק לאיזור בית חב״ד בקוואסן-לחגוג יום הולדת לליהיא בבית חב״ד.
מראש הזמנו עוגה (הם הפתיעו אותנו בעוגה חלבית לכן נאכל אותה רק למחרת) ומתנה ממתן ואראל והיה כיף ושמח.
שוב פקקים בדרך למלון הדירות המצויין שלנו להשלמות של המירוץ למיליון וחסמבה.

קנצ׳אנבורי המשך


קנצ׳נבורי 28/8/13

יום רביעי
החלטנו להישאר יום נוסף בקנצ׳נבורי כדי לעשות שיט קיאקים על נהר הקוואי.
במהלך הטיול הזה עשינו מספר טיולי קיאקים (הלונג ביי ויאטנם, פנג נגה תאילנד וקיאקי ים בחוף המלון שלנו בקאו לאק) וזו הפעם הרביעית והאחרונה שמתוכננת לנו.
לא הזמנו כלום מראש כי היינו בטוחים שנראה הרבה הצעות במלון עצמו, אבל הופתענו שלא היו שום ברושורים והפקידות לא ממש רצו לעזור לנו.
בסופו של דבר מצאנו דרך האינטרנט בחור שמפעיל קיאקים על הנהר וקבענו איתו מסלול של 15 קילומטר בנהר (מה שהתגלה כטעות מאוחר יותר).

הגיע בחור עם שלושה קיאקים מקופלים בתיקים ומשאבה ידנית.
נסענו לנקודת ההתחלה ושם המדריך החל לנפח ידנית את שלושת הקיאקים.

יעקב ואראל בקיאק אחד, אני ליהיא ומתן בקיאק אחר והמדריך בקיאק משלו.
הנופים מסביב היו מדהימים אבל היצירה התגלתה כלא פשוטה מכיוון שלא היה כמעט זרם הנהר.
חצי הדרך הראשונה עברה בכיף אבל אז הבנו שיש עוד שבעה קילומטרים לפנינו. כדי להקל עליי המדריך החליף איתי קיאק, הוא חתר עבור מתן וליהיא ואני קיבלתי את הקיאק הקליל שלו. היה לי הרבה יותר קל אבל לקראת בסוף היה קשה לכולם,אפילו למדריך.
הטעות היתה שצריך לקחת מסלול של 7 ק״מ בלבד.
סיום המסלול היה בפיר המלון שלנו הנמצא ממש על שפת הנהר.
מקלחות ואנחנו בדרך למסעדה הטבעונית המצויינת מאתמול.
שוב טוק-טוק למסעדה (ששחט אותנו במחיר) והגענו למסעדה שמעל כולה ע״י אישה אחת שמבשלת כל מנה בנפרד.
הפעם הבהרנו שאנחנו רוצים מנות בלי חריף ועמדנו לראות כיצד היא מכינה את האוכל - היה מעניין.
מדהים לראות איך מכינים קערת מרק עם ירקות וטופו בחמש דקות בלבד והכל בווק אחד.
המחירים במסעדה היו זולים להפליא - חמישה שקלים למנה ושקל וחצי למנת אורז מלא (באופן מפתיע הילדים אהבו את האורז המלא), שייק פירות מעולה-ארבעה שקלים שלמים!
רמת החיים פה בקנצ׳נבורי מאוד זולה. אפילו הקולה והמים עולים פה גרושים.
האוכל היה מעולה וחזרנו למלון על מנת לחכות להסעה שתחזיר אותנו לבנגקוק.
הפעם חזרנו עם קבוצה של מטיילי תרמיל ישראלים בעלי מנת משכל נמוכה במיוחד.
במהלך הנסיעה המטורפת חזרה הנהג צפה בכל מיני דברים במיני אייפד שלו והתפללנו חזק שנגיע בשלום.

הגענו שוב לאיזור קוואסן לאיסוף את המזוודות שלנו מהמלון.
למזלנו סגרנו עם הנהג שהוא ימשיך איתנו למלון החדש בסוקומוויט כי גילינו שרב הנהגים לא מוכנים לנסוע לשם (בגלל הפקקים המרובים בדרך).
אחרי כמעט שעה של נסיעה בפקקים של בנגקוק הגענו למלון דירות מקסים.
קיבלנו דירה חדשה ויפה שמכילה הכל, אפילו מכונה ומייבש!
בלובי פגשנו שני בחורים ישראלים, המאבטחים של השגרירות, שמתאכסנים פה באופן קבוע.
ירדנו להצטייד ב 7/11 ונפלנו שדודים למיטות.

יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

קאנצאנבורי



קנצ׳נבורי 26-27/8/13

יום שני 26/8/13
היום קמנו מוקדם כדי להספיק לטיול לקנצ׳נבורי דרך חברת למטייל תאילנד.
הכנו תיק קטן והפקדנו את יתר התיקים במלון.
ברכב יחד איתנו יש זוג חברות, זוג בירח דבש ותרמילאית. ובוואן השני משפחה (שפגשנו בפוקט) ועוד שני זוגות בירח דבש.
קצת חששנו מלקחת טיול מאורגן עם אנשים נוספים, אבל באמת כולם נחמדים מאוד.
השמיים כחולים ואנחנו בדרך לשוק הצף. כל כך התאכזבנו מהשוק הצף בויאטנם שחששנו מן השוק הזה, אבל למרות שהשוק הוא תיירותי-היה נהדר!
שטים בתעלות קטנות כשבצדי התעלות גרים מקומיים והשוק מאוד צבעוני ויפה אם כי ״מסחטת כספים״ לא קטנה.... כנראה אנחנו תיירים וזקוקים גם למקומות תיירותיים שמושכים את העין.
כמובן שהילדים לא עמדו בפיתוי המוכרות מכל עבר וקנינו להם מזכרות.

משם המשכנו למלון לקבלת החדרים וארוחת הצהריים.
לדעתי המלון הזה (לפחות חלקית) נמצא בבעלות למטייל תאילנד והעובדים בחלקם יודעים עברית.
כשירדנו עם הכלים שלנו למסעדה היה צורך בהסבר קצר בלבד כי את הרב הם ידעו. ארוחת הצהריים היתה מושלמת לילדים וגם לנו.

מיד אח״כ נסענו לספארי.
תחילה הצטלמנו כולנו ממש מקרוב עם נמר (אמיתי, אך קשור בצווארו, התאילנדים טוענים בתוקף שהנמר לא מסומם אבל אני לא בטוחה) ומיד אח״כ מתן ואראל הצטלמו מאכילים ומשחקים עם טיגריס תינוק (זה היה כמובן בתוספת תשלום).
ליהיא ויתרה על התענוג המפוקפק.
משם המשכנו ברכב ממונע לכלוב של האריות, הנמרים, האיילים ולבסוף גולת הכותרת... לג׳ירפות. 
כל משתתף קיבל קערה עם גזר כדי להאכיל את הג׳ירפות. איך שהתקרבנו הג׳ירפות הכניסו את ראשם לתוך הרכב ופשוט חטפו את הגזר מתוך הקערות.
אני כמובן צרחתי מפחד איך שהם התקרבו אליי אבל הילדים האכילו אותם וחיבקו את ראשי הג׳ירפות.
הספארי הוגדר כחוויה מוצלחת ביותר וקיבל את הציון 10.

רבע שעה נסיעה ואנחנו על הגשר על נהר הקוואי, על מסילת הרכבת המפורסמת שבנו שבויי מלחמה של היפנים.
איך שמתקרבים לגשר מיד רואים שוק ואז את הגשר. התאילנדים לא מפספסים אפשרות למכור מזכרות וסמרטוטים לתיירים. כמובן שקנינו שלל חולצות במחירים מצחיקים של 12 ש״ח לחולצה.
קצת תמונות על הגשר ואנחנו חזרה במלון על שפת הבריכה למסאז׳ רגליים מפנק לכל המשפחה (זה חלק מתוכנית הטיול של למטייל).

ארוחת ערב פה בריזורט, קצת המירוץ למיליון וכולם נפלו שדודים למיטות. 

יום שלישי 27/8/13

שוב יום מדהים עם שמים כחולים ואפילו לא חם ולא לח אלא ממש נעים.
והיום טיול פילים.
על הבוקר נסענו לחוות הפילים. הפילים פה נקיים ומאוד נחמדים.
התחלנו ברכיבה על פילים, יעקב ואני על פיל אחד ושלושת הילדים על פיל אחר. 
המהוט של הפיל שלנו וגם של הילדים היה מאוד נחמד, הוא כל הזמן הציע לצלם אותנו, נתן לנו לשבת על ראש הפיל ולהוביל את הפיל וגם שר לנו בעברית מגוון שירים כגון: אנחנו מאמינים בני מאמינים.... לכובע שלי שלוש פינות... יאלה לך הביתה מוטי, שלום ותודה... אל המעיין, בא גדי בא גדי קטן....

באופן כללי בגלל שהמדריכים פה מוציאים מדי יומיים טיול של ישראלים הם יודעים מספר מילים בעברית והם מאוד מצחיקים.
כשהם החליטו שסיימנו הם אמרו לכולם בעברית ״יאללה מיצינו״ (במבטא תאילנדי זה היה ״יאללה מיסינו״..)

הפיל עלה מדרגות וגם ירד מדרגות כשאנחנו על הגב שלו כמובן, ולקראת סוף המסלול האכלנו אותו אננסים.

מיד שסיימנו לרכב על הפילים הכניסו אותנו לרחצה עם פילים. כל פעם ישבו על אחד הפילים במים זוג או שלישיה והפיל השפריץ עם החדק מים על היושבים מעליו.
ראשונים ניסו לעלות על הפיל שלושת הילדים. בדיוק שליהיא עלתה על הפיל, מתן ואראל נפלו למים - זה היה מצחיק ביותר.
אח״כ ישבו שלושתם על הפיל, מתן מקדימה מאחוריו אראל ואחרונה חביבה ליהיא, וכל כמה שניות הפיל השפריץ עליהם כמות של מים דרך החדק שלו.
אח״כ התיישבנו אני ויעקב וחטפנו מקלחות מהפיל. היה מאוד מאוד מצחיק וכיף בלתי רגיל.
לסיום הפיל זרק אותי ואת יעקב מהגב שלו למים.
המים בנהר היו נראים נקיים.

אחרי שכולם נהנו עם הפילים נסענו למפלי ארואן ובדרך עצרנו לתצפית על סכר סנכרין הגדול.
שמורת ארואן יפה מאוד, ממש ג׳ונגל עם המון עצים ואפילו ראינו קוף מקפץ ביו העצים.
בשמורה שבעה מפלים מרשימים.
אנחנו עלינו תחילה למפל הרביעי (בהמלצת המדריכה שהמליצה קודם לטפס ורק אח״כ להתרטב) הגענו למפל הרביעי שבו יש שני סלעים שניתן להחליק עליהם לתוך בריכת המפל.
יעקב החליט שהוא רוצה להמשיך לטפס למפל החמישי (טיפוס קשה) ואני החלטתי שקשה להכניס למפל הרביעי את הילדים כי הגישה לבריכה של המפל לא קלה ואין לי כוונה להחליק על הסלעים הענקיים הללו (מה שדורש קודם לטפס עליהם)
מתן החליט בסופו של דבר לטפס אחרי יעקב.
מכיוון שלא מצאתי את הדרך למפל השלישי ירדנו ישר למפל השני שם עשינו מסאז׳ דגים מפנק ממאות הדגים שחיים בבריכת המפל. אלו דגים גדולים שבהתחלה קצת מפחידים ואחרי שמקבלים אומץ ומכניסים רגליים לא מפסיקים לצחוק.

ליהיא, אני ואראל ישבנו עם הרגלים במים כחצי שעה עד שהגיעו יעקב ומתן ולקחו אותנו למפל השלישי.

יעקב ומתן גלשו על הסלעים במפל הרביעי ואמרו שהיה אדיר.
במפל השלישי נכנסנו לתוך בריכת המפל והדגים אכלו לי את השוקיים.
יעקב והילדים שחו לתוך בריכת המפל שבסופה היה סלע ומערה. מתן, ליהיא ויעקב טיפסו למערה מאחורי המפל, ואח״כ יעקב לקח את אראל לשחייה בבריכה העמוקה.
אני השתפרתי ונכנסתי רק עד המותניים.
היה כיף גדול ביותר.
עוד קצת תמונות של המפל השני והמפל הראשון עבור ״מטיילים בקלפים בתאילנד״ (שייצא בקרוב) ואנחנו בדרכנו חזרה למלון.
אנחנו החלטנו להישאר פה עוד לילה והלילה אנחנו כמעט היחידים פה. מקלחות ואנחנו בדרך למסעדה טבעונית ברחוב מטיילי התרמיל בקנצ׳נבורי.
האוכל היה ט-ע-י-ם ו ז-ו-ל, כל מנה חמישה שקלים שלמים!
הגענו כל-כך רעבים אחרי שבארוחת הצהריים שהיתה ליד המפלים אכלנו רק אורז ומלפפונים ועגבניות וגם... שייק פירות, ולכן הזמנו הרבה יותר ממה שהיינו מסוגלים לאכול.
החלטנו לחזור מחר אחה״צ לארוחה נוספת.

השלמת המירוץ למיליון שלא הספקנו אתמול ו... נופלים למיטות.

אי האלמוגים וברכת הגומל


יום ראשון 25/8/13

בעיקרון תכננו ביום הזה לבלות בחוף בפוקט אבל אחרי שראינו אתמול איך החוף נראה ויתרנו על ״האטרקציה״ והחלטנו לקחת טיול לאיי Khai, שם ניתן לשנורקל בין הדגים.

הטיול היה טיול קבוצתי שבא לאסוף אותנו בשבע וחצי כך שנאלצנו לקום ממש מוקדם.
המפעילים של הטיול דחסו 2 קבוצות בסירה אחת אבל ההפלגה היתה קצרה. כל משתתף קיבל מסיכת שנורקל ומי שרצה יכל לשכור סנפירים (שכרנו לאראל ולליהיא סנפירים).

באי יש דגים, אלמוגים ובעיקר חול לבן ומים צלולים כחולים! זה מה שחשבנו שנראה כשנעבור לפוקט אבל כנראה את זה רואים רק כששטים לאחד האיים הקטנים.
במקרה פגשנו על הסירה את משפחת סטו (נחום ויסכה עם הילדים) על הסירה.

שטנו כעשרים דקות והגענו לחוף ציורי עם המוני דגים יפהפיים. ההתחלה היתה נראית מבטיחה, נכנסנו למים וראינו המוני דגים יפהפיים ואלמוגים...אבל אז נסחפנו אחרי הסלעים ולא הצלחנו לחזור. 
מתן ואני ניסינו להיאחז בסלעים ונשרטנו קשות והילדים ויעקב הצליחו להתקדם חזרה לחוף.

אני ניסיתי לשחות ולהתקדם לחוף אבל לא הצלחתי להתקדם כלל וביקשתי מהילדים להזעיק עזרה.
גל גדול הגיע ובלעתי מים אבל אמרתי לעצמי כל הזמן להירגע והם תכף יבואו להציל אותי...

ראיתי את יעקב מתחיל לשחות חזרה לעברי אחרי שהוא הביא את הילדים לחוף ואז משום מקום הופיע בחור תאילנדי חזק שהגיע בזכות זעקותיו של מתן ולקח אותי לחוף מסביב (האי מאוד קטן).
עוד כמה דקות ואני סוף סוף על החוף. שותה מים ונרגעת. בשבת נגיד ברכת הגומל.
הים נראה כל כך כחול ותמים ... קשה להאמין.

משם המשכנו לאי נוסף בו נתנו לנו לקפוץ מהסירה למים אבל למקום מגודר ליד הסירה,יעקב והילדים ירדו ראשונים, אני החלטתי לרדת למים כדי למגר את הטראומה אבל הייתי צמודה למדריך. למתן היו שריטות עמוקות ששרפו לו והוא לא רצה לרדת למים והסתכל על הדגים מהסירה.
המדריך הראה לנו בים את הדג מהסרט ״נמו״ ועוד דגים מקסימים אחרים.

משם שטנו לאי קטן נוסף עם חוף חלומי של חול לבן ומים שקופים כחולים. יעקב אראל וליהיא נכנסו רק ממש להתחלה, אני ומתן נשארנו על החוף והסתכלנו על הים הכחול היפה.

חזרנו למלון למקלחות ולפינוי החדר.
בבוקר ראינו משפחה ישראלית נוסעת לשדה התעופה וסגרנו עם הנהג שלהם שיבוא לאסוף אותנו ברבע לשלוש.
רבע לשלוש... שלוש...ואין שום נהג, מנסים להתקשר אליו ואף אחד לא עונה.
יעקב ירד לרחוב ומצא נהג אחר עם מכונית יפה שהגיע לקחת אותנו.
עצירה קטנה בבית חב״ד לאיסוף לחמניות עם שניצלים וממשיכים לשדה.
אחרי שתי דקות הנהג עצר ואמר שיש תאונה והוא מעביר אותנו לוואן אחר...
הוא העביר אותנו לוואן מיושן מאוד שבקושי הצליח לסחוב - מה שנקרא ״מישהו עשה עלינו סיבוב״ (אם היינו רואים את הוואן הזה מראש לא היינו מסכימים לקחת את הואן הזה כמובן).
היתרון היחיד הוא שיכלנו לאכול את הסנדוויצ׳ים המעולים של בית חב״ד בתוך הוואן.
בסופו של דבר לאחר שעה פלוס הגענו לשדה לטיסה של אייר אסיה.
הטיסה הייתה נהדרת! מטוס חדיש והמראנו 10 דקות לפני הזמן.

הגענו לבנגקוק ונסענו ישר למלון שלנו בקןואסן. המלון- וינטאגי- היה מלון שלושה כוכבים שעלה הרבה והיתרון היחיד של המלון הוא שהמלון נמצא בדלת ממול בית חב״ד והליכה של שלוש דקות לסניף למטייל ממנו נצא למחרת מוקדם בבוקר לטיול לקנצ׳נבורי.

הנחנו את הדברים בחדר ויצאנו לאכול בבית חב״ד. בית חב״ד בקוואסן הוא מבנה גדול ומפואר המכיל מסעדה יפה וגדולה (במחירים סבירים) וקומה שלמה המכילה פינות סלון קפה ותה וגם חנות מוצרים כשרים עבור המטיילים.
בקומה השלישית בית כנסת ובית הרב.

אכלנו היטב (אח״כ הרגשנו קצת פחות טוב..) ויצאנו לבחון את רחוב קוואסן - הרחוב של התרמילאים.
אנחנו כנראה זקנים מדי והילדים צעירים מדי כי הרחוב היה לנו רועש מדי ועמוס מדי במכוני מסאז׳, מסעדות, ברים ומגוון חנויות של מזכרות וסמרטוטים למיניהם.
עשינו סיבוב וחזרה למלון שלנו.

יום שני, 26 באוגוסט 2013

שבת בפוקט



יום שישי - שבת 23-24/8/13

אני ויעקב קמנו מוקדם כדי לטייל על החוף. 
היום השמיים אפורים ובאמצע הדרך התחיל גשם רציני אבל רק לכמה דקות בודדות שבהם הסתתרנו תחת סככה.
אנחנו הגענו לקאו לאק בעונה הגשומה אבל עד כה מזג האוויר האיר פנים ובעצם רק היום אפור והים סוער.

את היום התחלנו בביקור הפילה החדשה שהגיעה למלון.
החלטנו לבלות את היום במתחם הבריכות ליד הוילה והזמנו מסאז׳ נוסף לי וליעקב (היה מבצע של שלם 1 קבל 1) ולא יכולנו לוותר על הפינוק הזה.

בשתיים וחצי בה רכב ההסעות המפואר להסיע אותנו לחוף פטונג בפוקט כדי שנוכל להיות בשבת בבית חב״ד.
מתן רצה לקרוא בתורה השבת כי זו שבת בר המצווה שלו לכן החלטנו פשוט לעבור לשבת למלון ליד בית חב״ד.
הזמנו דרך למטייל תאילנד את מלון phatong paragon.
ברגע שהגענו לאיזור התחלנו כבר להצטער. המקום נראה כמו עזה... כשהמכונית עצרה ליד המלון יעקב אמר לנהג שזו בטח טעות והראה לו את הכתובת, זה אכן היה המלון שהזמנו.
המלון עצמו היה מצויין עם חדרים גדולים ובריכה יפה... לא כמו הוילה בקאו לאק אבל ידענו שניאלץ לרדת ברמה...

קצת סידורים אחרונים הזמנת מופע פנטזי למוצא״ש וקניית ממתקים (כי הזהירו אותנו שאין הרבה אוכל בבית חב״ד ושנצא משם רעבים) ואנחנו בדרך לבית חב״ד היכן שרוחל׳ה ושמעון היו.
כששאלנו במלון בחור ישראלי איך להגיע לבית חב״ד זה היה התאור שלו-
בצומת ימינה אז תראו את כחול לבן (סוכנות נסיעות ישראלית) תמשיכו ישר עד שתראו את סגול (עוד סוכנות נסיעות ישראלית) ואז תגיעו להללויה (מסעדה ישראלית) ומיד ימינה בית חב״ד. בין לבין שלטים בעברית של כביסה׳ מסאז׳ ומניקור, בקיצור קאסול הקטנה מהמערכון של עדי אשכנזי - מה זה השטויות האלו הודו.
מעבר לזה הרחובות נראים זוועה ומכילים רק מינימרקטים, מכוני מסאז׳ (לא כאלה שעושים חשק לעשות בהם מסא׳ג) וסוכנויות נסיעות בכל השפות.

הרגשנו ממש רע בשביל רוחל׳ה ושמעון שהם נאלצו לגור במקום מגעיל שכזה...

הגענו להדלקת נרות בבית חב״ד ולתפילה בה השתתפה עוד משפחה אחת ממבשרת והרבה מאוד מטיילי תרמיל דתיים יותר או פחות. ביניהם כמה בנות דתיות שחוזרות משירות לאומי באוסטרליה.
לארוחת הערב היינו כמאה איש ואפילו האוכל היה סביר ביותר.

לכל אורך הארוחה נזכרנו בריזורט המדהים שעזבנו עבור המקום הזה...

בבוקר קמנו והלכנו לבית הכנסת, מתן קרא יפה בתורה.
האוכל היה בסדר גמור והחלטנו לצעוד חזרה על הים למלון שלנו (שהיה קרוב מאוד לבית חב״ד).
קשה לי לתאר כמה מגעיל החוף הזה. הכיסאות, החוף עצמו, ביתני המסאז׳ הדוחים על החוף וכך גם ״הברים״ - וזה נחשב החלק היפה של חוף פטונג.
הבנו שעל הים נוותר ונחפש אטרקציה אחרת ליום ראשון בבוקר.
בנוסף פטונג חביבה מאוד פה על תושבי נסיכויות המפרץ, תוסיפו לזה שרבות מן העיירות בפוקט הן מוסלמיות-וקיבלתם רוב ערבי חלקו נשים עם רעלות מלאות למעט העיניים (מה שלא ברור, זה מה הן עושות בדיוק על החופים באי)

מוצ״ש ואנחנו מזמינים טיול לאיי Khai, ליום ראשון בבוקר ואנחנו בדרכינו למי הפנטזי.
המופע הזה מאוד (!) יקר ולכן התלבטנו האם ללכת... אבל אחרי קבלת הפנים האיומה של פטונג הבנו שבאי הזה עדיף לטייל כל הזמן.
המופע מקסים! שווה כל באט!
כבר בכניסה מבינים שמדובר במעין דיסנילנד תאילנד. דוכני מזל לילדים וחנויות מזכרות מצועצעות ומעוצבות כמו בדיסני מכל עבר טבין לבין אפשר להצטלם עם פילים, גורי נמרים, טיגריס ועוד ועוד.
מומלץ להגיע למתחם כשעתיים לפני ההופעה אבל אנחנו הגענו שעה לפני וגם זה היה מספיק (ככל שמגיעים יותר מוקדם מוציאים יותר כסף...).
הספקנו לבקר את כך החיות, להצטלם מחבקים פיל, עם טיגריס לבן וגם לשחק בדוכנים (ליהיא זכתה בבובת פיל מתוקה). ולבקר בכל חנויות המזכרות (חנות אחת היא כמו עולם קטן מדיסנילנד ומבט קטן במוצרים מבהיר שחנות זו היא בשיתוף עם דיסני.
הכניסה לאולם מרשימה ביותר ואחרי כזו פתיחה היה ברור לנו שגם המופע יהיה מרשים. המופע הוא קרקס אומנותי תאילנדי בסגנון לאס ואגס המפעיל את כל החושים. 
כמו שהומלץ לנו הזמנו מושבי זהב מה שאיפשר לנו ראות מצויינת.
המופע אהוב במיוחד על ערביי הנסיכויות ומסביבנו היו ערבים מכל הארצות וששאלתי את אלו שעמדו לידינו באיזו שפה הם מדברים , הם אמרו שפרסית ....
המופע היה מופע מקסים של פעלולי חיות, קסמים, אקרובטים וריקודים תאילנדים.
הילדים וגם אנחנו מאוד נהנינו.

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

גן העדן קאו לאק



יום רביעי 21/8/13

היום החלטנו לצאת לטיול לשמורת פנג נגה שם נמצא האי של ג׳יימס בונד.

מכיוון שלא רצינו להפסיד יום שלם במלון המקסים הזה החלטנו לנסוע לשם עצמאית. 
בערב הראשון שיצאנו לעיר מצאנו נהג מונית בעל ואן לימוזינה (מפואר מאוד) וקבענו שהוא שהוא יקח אותנו לרציף ממנו יוצאים הסירות ויחכה לנו עד שנסיים.
איך שהגענו התנפל עלינו בעל סירה שהציע את הטיול ב 6000 באט... משא ומתן קטן והמחיר ירד ל 2800 באט כולל הקיאקים.

הסיור כולל שיט בסירת מירוץ לונג טייל במפרץ פנג נגה שהייחוד שלו הוא סלעי גיר שיוצאים מן המים (קצת דומה להלונג ביי בויאטנם)
בתחילה שטנו לרפסודת הקיאקים וקיבלנו שני קיאקים שהשיטו עבורינו בין עצי מגרובים ומערות נטיפים עם ציורי קיר עתיקים. בין לבין שטו סירות שניסו כמובן למכור לנו שתייה וקוקוסים.. סירבנו בנימוס.
היה כיף.
משם המשכנו לאי המפורסם של ג׳יימס בונד. עצרנו באי הקטן לתמונות מול הסלע הידוע. האמת המקום מאוד יפה
הבעיה היחידה הייתה שליהיא המסכנונת הרגישה ממש רע מהסירות והתנודות על הגלים.
ההמשך היה לכפר ההמוסלמי שם עצרנו לקניית מזכרות וסיבוב קצר ביותר וחזרה לרציף.
בדרך חזרה ביקשנו מהנהג לעצור במקדש (למורת רוחם של הילדים) אבל איך שעצרנו ראינו שרחבת המקדש מלאה קופים.
יעקב, מתן ואראל ירדו להאכיל את הקופים, ואני וליהיא - פחדניות ידועות נשארנו ברכב לתצפת מרחוק.
הבנים קנו בננות ופירות לקופים ונתנו לקופים לאכול. כשנגמר להם האוכל הקופים רדפו אחריהם... זה היה מצחיק מאוד.
בסופו של דבר הילדים מאוד שמחו שעצרנו שם.

חזרנו למלון לטבילה בבריכות השונות, שיקיים וארטיקים כשרים של האגן דאז (במחיר מופרז), ומשם למסאז׳ שהוזמן לי וליעקב.
הילדים שיחקו בינתיים בפינג-פונג ובלובי הענק של המלון.

ארוחת ערב של פתיתים ורוטב פטריות וכולם נרדמו.

יום חמישי 22/8/13

אחרי ארוחת הבוקר המעולה עם החביתות במחבת שלנו קבענו עם הנהג שלנו רכיבה על פילים ליד המלון.

בעיקרון במלון שלנו גרה פילה תינוקת, אבל בדיוק בשבוע שעבר הפילה נהייתה אלימה כלפי הילדים במלון והפילה ילד מהגב שלה ולכן החליטו להחליף אותה לפילונת חדשה. מדי יום בדקנו מה מצב הפילה ומתי מגיעה פילה חדשה וכל יום אמרו לנו ... מחר.

יצאנו לרכיבת פילים ליד המלון בחוות פילים. קבענו טיול של שעה.
יעקב ומתן קיבלו פיל אחד ואני ואראל וליהיא פילה אחרת. על ראש הפיל ישב המהוט שלי שזה המאמן של הפיל מיום שנולד.
התחלנו ללכת בתוך הג׳ונגל ותוך כדי הפילה שלנו (לדברי המהוט היא בת 25) אכלה מכל העצים מסביב. המסלול כלל מעבר במים, בבוץ ומעל שלוליות והילדים מאוד נהנו. 
באמצע הדרך המהוט עוצר את הפילה ליד עץ עליו כתוב 300 באט וצועק (big tip). אני והקטנים פשוט התעלמנו ולו מהסיבה שכל הכסף אצל יעקב, אבל המהוט של הפיל של מתן ויעקב היה יותר החלטי ונופף בפניהם בחרב ודוקר את הפילה כאומר להם - זה מה שיקרה לכם אם לא תתנו טיפ, יעקב ומתן נבהלו ונתנו לו מה שהיה להם - 500 באט. 
כשחזרנו התלוננו ובתמורה נתנו לנו תמונות שצילמו אותנו ללא תשלום... 
כדי שנרגיש שאנחנו חייבים לקנות את התמונות הם הפרידו בין המסלולים של הפילים כדי שלא נוכל לצלם אחד את השני ונקנה את התמונות שלהם... החווה הזו היתה חוות פילים של נוכלים.
בחווה היה גם קוף מסכן שהיה קשור בצוואר ובעד סכום נוסף ניתן לראות אותו עושה פעלולים... ויתרנו.
לסיום קנינו בננות להאכיל את הפילים.

חזרנו למלון לבטן-גב בבריכה של הילדים עם מגלשות. אחה״צ ירד קצת גשם אבל זה לא הפריע לילדים להשתכשך בבריכה עם שייקים וארטיקים של האגן דאז. 
אחר הצהריים יעקב לקח את הילדים לפעילות חץ וקשת במלון ואני קראתי ספר מול הים.

לפני השקיעה החלטנו לצעוד על החוף.
יעקב מקפיד לרוץ מדי ערב על החוף וכל יום בשש וחצי היה פוגש את השכנים שלנו לוילה צועדים לארוחת ערב במסעדה של החוף ליד. הם מאוד המליצו לנו ללכת על החוף.
בחוף יש סלעים מאוד מיוחדים בצבע כחול אפור והים מקסים. בדרך ראינו צריפים על החוף בהם עושים מסא׳ג (פתוח רק בשעות הבוקר והצהריים) וגם אתר בונגלוס בהמשך החוף (בו המחירים הרבה יותר זולים מאשר אצלינו בריזורט.
התחיל להחשיך ומיהרנו חזרה אל החוף לוילה שלנו, בדרך ראינו עשרות אורות בין העצים. בתחילה חשבנו שמישהו הדליק אורות מאחורי העצים אבל רק אחרי שהבטנו היטב ראינו שזה בעצם גחליליות זוהרות שעפות ליד העצים לידינו, המראה מרהיב.

חזרנו לוילה לארוחת ערב של מרק ואטריות אורז.

יום חמישי, 22 באוגוסט 2013

ברוכים הבאים לתאילנד



ברוכים הבאים לתאילנד

נחתנו בתאילנד אחר-הצהריים וקיבל את פנינו תור בלתי אנושי בדלפקי ההגירה.
אחרי עמידה בתור של עשרים דקות כשעוד שעה וחצי (לפחות) לפנינו אראל הרגיש לא טוב וביקש שאסדר לו את הקיבוע.
באופן בלתי ייאמן עומדים סביב התור האינסופי עובדי הגירה שבוחרים את האנשים שקשה להם ומעבירים אותם ללא תור!
מיד  כשראו את אראל עם הפנים הכואבות שלפו אותנו לעמדה ללא תור (תור של נכים, נשים בהריון ומבוגרים אבל לא היו כאלה).. 

יצאנו לטרמינל לאיסוף המזוודות ומשם מיד לצ׳ק אין לטיסה לפוקט.
מי שנוסע באייר בנגקוק מוזמן ללאונג׳  של אייר בנקוק עם אינטרנט חופשי.
נכנסנו לשוקו ופופקורן וצפיה משותפת במירוץ למיליון.

עוד שעה ואנחנו ומגוון ״בני דודינו״ בטיסה לפוקט. מיד כשעלינו לטיסה כולנו נרדמנו... למעט יעקב.
נציג של הריזורט בקאו לאק חיכה לנו עם רכב גדול ואנחנו צפונה בדרכינו לקאו לאק אשר מעל פוקט.

הגענו למלון מאוחר מאוד, קיבלנו את הוילה וכולם נכנסו למיטות לשנת לילה.
רק למחרת בבוקר הצלחנו להתרשם מהוילה המפוארת.
הזמנו וקיבלנו וילה בשטח הבנוי של הבית שלנו ברחובות. במרכז, סלון, פינת אוכל ענקית ומטבח ויציאה לבריכה בחוץ. מצד ימין אולם גדול המשמש כחדר שינה לנו ההורים ומכיל גם פינת ישיבה עם טלוויזיה ענקית וחדר אמבט המכיל אמבטיה ע-נ-ק-י-ת + מקלחון + מקלחון גשם תחת כיפת השמיים וכמובן שני כיורים ויציאה מהחדר לבריכה. מצד שמאל יחידת אירוח לילדים בגודל שלנו
המכילה שלוש מיטות + יחידת אמבטיה כמו אצל ההורים ויציאה ישר לבריכה.
בחוץ בריכה לא קטנה + ג׳קוזי +  מיטות שיזוף ויחידת ישיבה מתחת לפרגולה עם מאוורר.
לשוכני הוילות יש ממול עוד שתי בריכות וחוף ים פרטי.
בנוסף יש לנו באטלר שעוזר בכל מה שצריך!
וגם כל יום מגיעים לנו שני משקאות על החוף ועוד מסאז׳ בספא לי וליעקב.
הריזורט עצמו ענק ומכיל 3 בריכות ענקיות נוספות מתוכם אחת לילדים עם מגלשות, חוף ים כמו בציורים עם דקלי קוקוס מעל ועם מתקן מתנפחים בתוך הים ממנו אפשר לקפוץ, קיאקים חופשי, קטמרן בתשלום, מיטות שיזוף מול הים + ספות קונכייה עם צלון להנאת המשתזפים.
יש גם מיני גולף, חנויות, כנסייה, אופניים, מועדון ילדים, ספא, שני חדרי כושר (רק לדיירי הוילות), ועוד דברים שבטח שכחתי....
בנוסף יש רכב באגי לשירותנו שלוקח ומחזיר לכל מקום שנרצה בריזורט.

את הבוקר הראשון התחלנו בארוחת בוקר מאוחרת שהייתה מפנקת אפילו עבור אוכלי כשר כמונו (פנקייקים וחביתות מושקעות בכלים שלנו), ומשם ישר לים. משקאות מפנקים ובשלוש הזמנו שיט בקטמרן. מיד אחרי שיצאנו לים הים סער מאוד ונאלצנו לשוב לחוף אחרי חצי שעה עם הבטחה שלמחרת נצא שוב.
מנוחת צהריים מול הים. 
חזרנו לבריכה ולג׳קוזי בוילה .... חיים קשים :-)
יש לנו פה מטבח אז בערב ביקשנו מהבאטלר להביא לנו באגט והכנתי קוסקוס ומרק עגבניות עם ניוקי.
בערב יצאנו למרכז ״העיר״ לעשות לק בציפורניים לי ולליהיא. ליהיא בחרה לק הלו קיטי מקסים לידיים והיתה מאושרת.

נגמר היום בראשון בסטלבט והיה נהדר.

יום שלישי 20/8/13

שוב קמים מאוחר לארוחת בוקר נהדרת ומשם ישר לים לשיט בקטמרן (במקום השיט אתמול) קצת קיאקים ושוב בטן גב בים ובבריכות (היום הרשינו לאראל להתגלש במגלשות).

במרכז הים יש עוגן עם מתנפח טרמפולינה ענק שניתן לטפס עליו ולגלוש חזרה לים או לקפוץ חזרה לים. כיף גדול.
היום נתנו גם לאראל עם היד השבורה לטפס בעזרת יעקב ומתן כמובן.

האמת היא שלא חשבתי שאנחנו כמשפחה נהנה מלא לעשות כלום חוץ מבטן-גב בים ובבריכה.
החלטנו להאריך פה את השהות ונעבור רק בשישי לפוקט בגלל השבת בבית חב״ד (זו השבת בר מצווה של מתן והוא רוצה לקרוא בתורה).

הילדים נהנים פה בטירוף וגם אנחנו.

מזג האוויר מאיר לנו פנים - שמש ושמיים כחולים ואנחנו לא יודעים מה יהיה מחר ובימים שלאחר מכן.. הוילה הזו הייתה זולה (יחסית, רבע מהמחיר הרגיל) כי בד״כ זו עונה עם גשם וים סוער.. בינתיים טפו טפו טפו מדהים.

המשפחה בוילה לידינו באה (השנה השלישית לפה) ל16 יום והם לא יוצאים כלל מהריזורט! ורב הזמן הם ניצלים ליד הבריכה בוילה שלהם.
אבל אנחנו הישראלים כנראה בנויים אחרת, קוצים בתחת.
פגשנו פה עוד משפחה אחת ישראלית, אבל בגלל שהמקום כל כך גדול ראינו אותם פעם אחת בלבד. כמו שאמרו לנו, יש פה בעיקר אנגלים, יפנים וגרמנים שגילו את קאו-לאק לפני שנים.
העיר נפגעה קשה מאוד בצונמי שהיה פה ונבנתה כמעט מחדש. 

הגיע הערב, והיום קציצות טונה ופירה משקית (גורמה). קניתי ביצים אתמול ב״עיר״ אבל עכשיו גליתי שאלו ביצים קשות ושאין לי ביצים (וגם בצל) לקציצות... ביקשתי מהבאטלר של הוילה לארגן לי ביצים טריות ובצל... (אנחנו מבקשים ממנו משימות מוזרות כמו באגטים בערב) ולא ייאמן-אחרי כמה דקות הוא התייצב פה עם ביצים ובצל. 
התחיל למצוא חן בעיני הבאטלר הצמוד, איך ניפרד?

מחר בבוקר טיול קצר לאי של ג׳יימס בונד וחזרה לסטלבט (הילדים לא הסכימו ליותר מטיול קצר).