יום ראשון 25/8/13
בעיקרון תכננו ביום הזה לבלות בחוף בפוקט אבל אחרי שראינו אתמול איך החוף נראה ויתרנו על ״האטרקציה״ והחלטנו לקחת טיול לאיי Khai, שם ניתן לשנורקל בין הדגים.
הטיול היה טיול קבוצתי שבא לאסוף אותנו בשבע וחצי כך שנאלצנו לקום ממש מוקדם.
המפעילים של הטיול דחסו 2 קבוצות בסירה אחת אבל ההפלגה היתה קצרה. כל משתתף קיבל מסיכת שנורקל ומי שרצה יכל לשכור סנפירים (שכרנו לאראל ולליהיא סנפירים).
באי יש דגים, אלמוגים ובעיקר חול לבן ומים צלולים כחולים! זה מה שחשבנו שנראה כשנעבור לפוקט אבל כנראה את זה רואים רק כששטים לאחד האיים הקטנים.
במקרה פגשנו על הסירה את משפחת סטו (נחום ויסכה עם הילדים) על הסירה.
שטנו כעשרים דקות והגענו לחוף ציורי עם המוני דגים יפהפיים. ההתחלה היתה נראית מבטיחה, נכנסנו למים וראינו המוני דגים יפהפיים ואלמוגים...אבל אז נסחפנו אחרי הסלעים ולא הצלחנו לחזור.
מתן ואני ניסינו להיאחז בסלעים ונשרטנו קשות והילדים ויעקב הצליחו להתקדם חזרה לחוף.
אני ניסיתי לשחות ולהתקדם לחוף אבל לא הצלחתי להתקדם כלל וביקשתי מהילדים להזעיק עזרה.
גל גדול הגיע ובלעתי מים אבל אמרתי לעצמי כל הזמן להירגע והם תכף יבואו להציל אותי...
ראיתי את יעקב מתחיל לשחות חזרה לעברי אחרי שהוא הביא את הילדים לחוף ואז משום מקום הופיע בחור תאילנדי חזק שהגיע בזכות זעקותיו של מתן ולקח אותי לחוף מסביב (האי מאוד קטן).
עוד כמה דקות ואני סוף סוף על החוף. שותה מים ונרגעת. בשבת נגיד ברכת הגומל.
הים נראה כל כך כחול ותמים ... קשה להאמין.
משם המשכנו לאי נוסף בו נתנו לנו לקפוץ מהסירה למים אבל למקום מגודר ליד הסירה,יעקב והילדים ירדו ראשונים, אני החלטתי לרדת למים כדי למגר את הטראומה אבל הייתי צמודה למדריך. למתן היו שריטות עמוקות ששרפו לו והוא לא רצה לרדת למים והסתכל על הדגים מהסירה.
המדריך הראה לנו בים את הדג מהסרט ״נמו״ ועוד דגים מקסימים אחרים.
משם שטנו לאי קטן נוסף עם חוף חלומי של חול לבן ומים שקופים כחולים. יעקב אראל וליהיא נכנסו רק ממש להתחלה, אני ומתן נשארנו על החוף והסתכלנו על הים הכחול היפה.
חזרנו למלון למקלחות ולפינוי החדר.
בבוקר ראינו משפחה ישראלית נוסעת לשדה התעופה וסגרנו עם הנהג שלהם שיבוא לאסוף אותנו ברבע לשלוש.
רבע לשלוש... שלוש...ואין שום נהג, מנסים להתקשר אליו ואף אחד לא עונה.
יעקב ירד לרחוב ומצא נהג אחר עם מכונית יפה שהגיע לקחת אותנו.
עצירה קטנה בבית חב״ד לאיסוף לחמניות עם שניצלים וממשיכים לשדה.
אחרי שתי דקות הנהג עצר ואמר שיש תאונה והוא מעביר אותנו לוואן אחר...
הוא העביר אותנו לוואן מיושן מאוד שבקושי הצליח לסחוב - מה שנקרא ״מישהו עשה עלינו סיבוב״ (אם היינו רואים את הוואן הזה מראש לא היינו מסכימים לקחת את הואן הזה כמובן).
היתרון היחיד הוא שיכלנו לאכול את הסנדוויצ׳ים המעולים של בית חב״ד בתוך הוואן.
בסופו של דבר לאחר שעה פלוס הגענו לשדה לטיסה של אייר אסיה.
הטיסה הייתה נהדרת! מטוס חדיש והמראנו 10 דקות לפני הזמן.
הגענו לבנגקוק ונסענו ישר למלון שלנו בקןואסן. המלון- וינטאגי- היה מלון שלושה כוכבים שעלה הרבה והיתרון היחיד של המלון הוא שהמלון נמצא בדלת ממול בית חב״ד והליכה של שלוש דקות לסניף למטייל ממנו נצא למחרת מוקדם בבוקר לטיול לקנצ׳נבורי.
הנחנו את הדברים בחדר ויצאנו לאכול בבית חב״ד. בית חב״ד בקוואסן הוא מבנה גדול ומפואר המכיל מסעדה יפה וגדולה (במחירים סבירים) וקומה שלמה המכילה פינות סלון קפה ותה וגם חנות מוצרים כשרים עבור המטיילים.
בקומה השלישית בית כנסת ובית הרב.
אכלנו היטב (אח״כ הרגשנו קצת פחות טוב..) ויצאנו לבחון את רחוב קוואסן - הרחוב של התרמילאים.
אנחנו כנראה זקנים מדי והילדים צעירים מדי כי הרחוב היה לנו רועש מדי ועמוס מדי במכוני מסאז׳, מסעדות, ברים ומגוון חנויות של מזכרות וסמרטוטים למיניהם.
עשינו סיבוב וחזרה למלון שלנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה