14/8/13
ים, בריכה וכפר כדרים בהויאן.
קמנו בבוקר ליום מדהים עם שמים כחולים, רוח מלטפת, טמפרטורות נעימות וללא לחות כלל.
ירדנו לארוחת בוקר נינוחה על שפת הנהר ולקחנו גם את המחבת שלנו כך שהכינו לנו במחבת שלנו חביתות ופנקייק-שדרוג אמיתי עבורינו! מעכשיו המחבת הולך איתנו לכל מקום.
היום יום חופשה מטיול עד אחר צהריים כדי שנוכל לחוות את הים והבריכה.
מעבר לעיר עתיקה ויפה, הויאן היא גם מרכז הנופש של המדינה (כמו האיים בתאילנד).
הויאן התברכה בנוף חם יפייפה עם דקלים, ערסלים, ונוף הרים ב״קצה״ הים, וזה מקום נופש אליו באים לבלות ויאטנמים ותיירים גם יחד.
המלון שלנו אמנם לא יושב על החוף אבל מחזיק רצועת חוף פרטית ומוציא לשם הסעות מהמלון.
קיבלנו מיטות שיזוף ושמשיות ואנחנו בים.
בתחילה הים היה די שקט ונהדר אבל אח״כ התחיל סחף נוראי ומצאנו את עצמנו רחוק מהחוף בשנייה...
שחינו מהר וחזק וזה לא היה פשוט להגיע אל החוף, הים מטעה.
מרגע זה טבלנו רק ממש ליד החוף.
אחרי שלוש שעות חזרנו למלון לטבילה בבריכה וארוחת באגטים.
נגמרו לנו הטונה והנוטלה.הבאנו רק חמש טונות כדי לא לסחוב, בידיעה שטונה ניתן למצוא בכל מקום וכך גם נוטלה... אבל אין פה סופר מרקטים או מינימרקטים אלא רק מעין קיוסק שמפעילה משפחה בפתח הבית שלה ובו בד״כ שתייה (קולה, בירה, 7up ומים מינרליים), עוגיות אוראו (גם לילדים כבר נשבר מהם), כמה סוגי קרקרים (לא כשרים) ובמקרה הטוב סוג אחד של דאודורנט וסוג אחד של שמפו בגודל אריזה של נסיעות.
בקיצור את הכל צריך להביא מהבית!
גם לילדים שלא מקפידים על כשרות לא קל פה, אין רשתות בינלאומיות כמו מקדונלדס, אם כי KFC ראינו בהאנוי).
בחלק מהמסעדות מכינים מנות מערביות אבל מכיוון שזה לא רלוונטי עבורינו אין לי מושג איך הטעם.
אחה״צ גילינו ששכחנו במונית את פנסי הנייר שהכנו אתמול והחלטנו לחזור למקום (כמה דקות מהמלון שלנו) ולהכין חדשים כדי שיהיה לנו מזכרת וקישוט לסוכה.
משם המשכנו בסירה לכפר כדרים, שזו המומחיות הקדומה של האיזור עוד מזמן הכיבוש הסיני והיפני.
הכפר עני והמדינה תומכת במשפחות כדי שישמרו על המסורת הקדומה.
ביקרנו ב״מפעל״ משפחתי בבית המשפחה כמובן, והסבתא בת ה90 הדגימה לנו הכנת קערות מחימר על האובניים, לאחר ההדגמה היא נתנה לילדים לנסות להכין קערות בעצמם, הילדים נהנו מאוד!
קיבלנו הסבר על שריפת הכלים ומזכרות (משרוקיות מחימר עבור הילדים)
המשכנו לסיור בכפר וראינו מספר משפחות שעוסקות בזה וגם דגמים של מקומות מוכרים בעולם כגון בית האופרה בסידני, כנסיית הנוטרדאם, הביג בן ועוד, וכולם עשויים מחימר.
משם שטנו חזרה לסיור קטן נוסף בהויאן העתיקה, זו היתה כבר שעת שקיעה ופנסי הנייר דלקו והמראה היה מקסים.
בחוץ היו אמהות עם פעוטות ודייסת הערב ברחובות ורדפו עם הכפית אחרי הקטנים בדיוק כמו האמהות הפולניות אצלינו 😜. עוד מזכרת קטנה של ריקשה עבור אראל ואנחנו בדרכנו לשדה התעופה לטיסה לסייגון.
בשדה ארוחת ערב של גלידת האגן דאז ועוגיות מיובאות מארה״ב עם ou ועולים לטיסה.
נוחתים בסייגון ופוגשים את המדריך שלנו ויאט - בחור נחמד ודובר אנגלית מצויינת.
עשרים דקות ואנחנו במלון.
קיבלנו דירה ענקית ארבעה חדרים, מכונת כביסה ומייבש וגם שרותים לעוזרת בחדר כביסה 😜.... כמו בבית😄.
מתן עם חום גבוה , ואנחנו מקווים שמחר יתאושש.
מחר טיול ליומיים לדלתת המקונג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה