13/8/14
הויאן
השכמה בחמש וחצי בבוקר ובשש אנחנו כבר בדרכנו לשדה התעופה לטיסה להויאן שנמצאת במרכז ויאטנם.
טיסה נעימה של שעה וחצי ואנחנו מגיעים להויאן.
בשדה חיכה לנו המדריך,בחור מבוגר ומוזר עם אנגלית בסיסית ביותר ועם מבטא כבד של סינים, וכל משפט שני שלו הוא as you wish, כך שקשה להבין למה הוא מתכוון ומה בדיוק תהיה התוכנית של היום ומחר.
נסענו למלון Hoian riverside resort and spa להניח את המזוודות במלון, ויצאנו לטיול בעיר בעתיקה של הויאן.
היום היה חם ולח בטרוף (והמדריך אמר שזה לא יום חם בכלל 😜). שום עיר יפה (והויאן באמת ציורית ויפה) לא נראית משהו שנמסים מחום. מעבר לזה אין מזגנים בשום מוזיאון או חנות.
העיר, שהיא עתיקה ביותר שמורה להפליא עם חנויות קטנות ומקסימות של פנסי נייר צבעוניים וחייטים לרב.
התחלנו במוזיאון על ההסטוריה של העיר-אפשר לוותר, משם המשכנו למקדש הסיני-נחמד, הבית העתיק-מלכודת תיירים..., הגשר היפני העתיק-נחמד. ולבסוף ביקרנו במפעל משי שם הראו לילדים את תהליך יצירת המשי החל בתולעת והמשך בייצור החוטים והאריג וכלה ברקמה של ציורים ממשי, וכמובן שהסיור הסתיים בחנות מכירה של מוצרי משי.
בקיצור לדעתינו אפשר לוותר על המדריך בסיור של הויאן העתיקה ופשוט לשוטט לבד בסימטאות המקסימות בין החנויות והבתים, ולהיכנס להיכן שרוצים.
במהלך הסיור עשינו הפסקה במסעדה צמחונית ביתית.
ותוך כדי הסיור הילדים קיטרו בתורות מהחום וביקשו ללכת משם חזרה למלון.
אחרי שהילדים נמסו לנו בעיר העתיקה ראינו בדוכן תיירות טיול אופניים שכולל רכיבה על באפלו מים, סיור בחוות ירקות, מסאז׳ רגליים, הכנת פנסי נייר מבמבוק ונסיעה בין שדות אורז ובריכות דגים וגם נסיעה בכפרים המקסימים מסביב.
לנו תוכנן בשלב זה סיור לכפר כדרים.
ביקשנו מהמדריך לעשות שינוי ושוב לא הצלחנו להבין האם נקבל ממנו את הסיור הזה או לא... טלפון להאנוי לבעל החברה איתה סגרנו את הטיול והדברים סודרו.
נסענו חזרה למלון להתארגנות והתקררות קצרה במזגן, ובמלון חיכו לנו חמשת זוגות האופניים.
אקדים ואומר שנסיעה בכבישים בויאטנם מפחידה מאוד גם כשמישהו אחר נוהג עבורך או כשמנסים ללא הצלחה לעבור כביש, כל שכן לנסוע עם אופניים על הכביש. העדר חוקי תנועה (למעט צפירות ללא הפסקה) + חיי אדם מאוד זולים (חמישים דולר על כל שנת חיים) לא עושים חשק לנסוע על הכבישים ובטח לא באופניים.
מכיוון שמהמלון שלנו לדרך הכפרית יש נסיעה של חצי קילומטר על הכביש, החלטנו שאראל יסע על האופנוע עם המדריך (חלום של אראל התגשם) ואנחנו נדווש בצידי הכביש.
הגענו לחלק הכפרי, כולם עלו על האופניים והתחלנו לדווש בין שדות האורז ובריכות הדגים - נוף משגע.
אראל רכב נהדר ואפילו ליהיא התגברה על הכלבים שפגשנו בדרך.
אחרי עשרים דקות רכיבה פגשנו איש כפרי עם באפלו מים שחיכה בדיוק לנו... אראל רכב עליו ראשון לסיבוב בתוך הבריכות ואח״כ רכבנו כולנו בתורות. היה כיף ומצחיק כאחד.
משם המשכנו ברכיבה לחוות ירקות אורגנית, שם כיבדו אותנו במשקה צמחים קר, סיבוב בגינות הירקות ומסאז׳ צמחים מפנק לרגליים לגב ולראש. גם הילדים קיבלו מסאז׳ מפנק.
משם המשכנו לדווש בין שדות האורז לכפר הסמוך שם דיוושנו בתוך הכפר. מדובר בכפר עשיר עם בתים יפים וגינת ירקות לצד כל בית ושדה אורז ממול, בסוף הכפר הגענו למפעל ביתי לייצור ״פנסי נייר״ ממשי (תשתית במבוק עם בדי משי מבחוץ).
במפעל ערכו לנו סדנא לייצור פנסים, הילדים הכינו פנסי נייר יפים (אראל קיבל מחמאות רבות) אותם קיבלנו במתנה (כך שנוכל לקשט את הסוכה שלנו...).
במהלך הרכיבה ראינו בית ספר של ילדים עם שלטים קומוניסטים עם ציורי פועל ופועלת מניפים חרמש, את ״הרחוב הראשי״ בין הכפרים וגם את המקומיים מעבדים את הגינות והשדות.
באופן כללי בויאטנם כל אחד יכול לפתוח בחזית ביתו בית קפה המורכב משולחן פלסטיק קטן עם שרפרפים מפלסטיק ולמכור פירות ושתיה ואם רוצים גם מאכלים ביתיים.
משם נסענו חזרה למלון לקפיצה מרעננת בבריכה היפה ומקלחות.
ביקשנו רשות לאכול את ארוחת הערב שלנו - מרק נמס בכוס עם באגטים טריים, במסעדה על הנהר וכך השתדרגה בשניה ארוחת הערב לארוחת גורמה.. מה ששולחנות, כיסאות ונוף יפה עושים...
מחר מחכה לנו יום נופש בבריכה ובים, כי הויאן זו בעצם עיירת נופש..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה