יום שני, 17 באוגוסט 2015

האגמים המדהימים- לואיז ואמרלד.

13.8.15
קמנו בבוקר ובעקבות תחזית מזג באוויר החלטנו לנסוע היום לאגם לואיז Lake Louise ולשמורת יוהו - ששמה כן היא-  מוציאה קריאות התפעלות מהמבקרים בה.
התחלנו ואת הבוקר באגם לואיז היפיפה ועמוס התיירים. 
מכיוון שחששנו מקושי במציאת חניה לקראוון שלנו הגענו מוקדם, מה שהוכח כמוצדק ביותר, ועד שהשמיים התבהרו אכלנו טוסטים עם גבינה על המחבת (יצא מצויין). בעשר, בדיוק כמו בתחזית התבהרו השמים ויצאנו לטייל באגם.

גדודי תיירים מציפים את האגם מכל עבר אבל המראה המרהיב מפצה על הכל.

יעקב נשאר לתצפת על האגם בזמן שאני והילדים עלינו למסלול תצפית על האגם fairview lookout.
מסלול לא ארוך (3.6 ק״מ הלוך ושוב) ההליכה למצפה היא עליה תלולה מאוד של 1.8 ק״מ. 
התצפית למעלה יפה מאוד, ושווה את העליה. את הדרך למטה עושים מהר ובקלות.

יעקב בזמן הזה הלך בנחת במסלול הנכים.
אחרי אינספור תמונות (שגם בהם קשה להעביר את היופי) וקניה של חולצה לליהיא חזרנו לקראוון בנסיעה ללייק מוריין.
מיד אחרי הפניה ללייק מוריין עצר אותנו פקח ואמר שהחניה למטה מפוצצת וקראוונים לא מורשים לחנות כרגע והמליץ לחזור לפנות ערב , אז לדבריו התמונות יהיו מושלמות.
בהמלצת הפקח החלטנו לנסוע לשמורת יוהו.
התחלנו בתצפית על מסילת הרכבת שחוצה את ההר (נחמד ולא יותר) ומשם ישירות לאגם האמרלד Lake Emerald המדהים. 
מכיוון שלא היתה חניה בצמוד לכניסה חנינו כשלוש מאות מטר משם ועצרנו קראוון אחר של משפחה גרמנית שנתנה ליעקב ולנו טרמפ לכניסה לאגם.
באופן יחסי (לאגם לואיז) האגם הזה היה שלו. 
לקחנו סירות קאנו לשיט באגם. אני וליהיא היינו בסירה אחת ויעקב והבנים בסירה אחרת. איך שהתחלנו לשוט בסירה של יעקב והבנים לא הפסיקו לריב לרגע (אראל עם מתן, מתן עם יעקב וכו) ובסירה שלי ושל ליהיא היה רוגע ושלווה.
בתחילה הרוח לקחה אותנו במהירות לגדה ממול. שם היה נוף קרחונים מדהים, אבל הבעיה היתה אחרי חצי שעה שהיינו צריכים לחזור עם הסירות. חתרנו וחתרנו ונשארנו במקום. הרוח הייתה חזקה ולא ידענו מה נעשה.
אחד האנשים שהיה בגדה ראה אותנו ואמר לנו להתקרב לגדה ולחתור בסמוך אליה שם יש פחות רוח. אחרי מאבק של חצי שעה של חתירה אינטנסיבית הגענו חזרה.
גם יעקב ומתן נאבקו ברוח אבל הם חותרים חזק מאיתנו והצליחו לחזור לגדה די במהירות.
הייתה חוויה מצחיקה, קשה וכיפית כאחד.


משם המשכנו לתצפית על הגשר הטבעי (natural bridg) - גשר באבן ליימסטון שחרצו המים הגועשים. מראה מרהיב.

בדרך חזרה לפארק הקראוונים שהזמנו מראש בבאנף החלטנו לחזור בהמלצת הפקח מהבוקר, לתצפית על אגם מוריין.
נסכם רק בזה שהיתה אכזבה גדולה, האגם לא מרשים בכלל.
נהגנו חזרה לבאנף לפארק קראוונים של ראשות שמורות הטבע של קנדה שהוזמן מראש לכל הסופ״ש.
המקום מקסים עם מקלחות מצויינות ושלטים על דובים בכל מקום, אם כי דב לא זכינו לראות.
נפלנו שדודים למיטות .
הילדים ישנים במהלך הנסיעות במיטה מאחורה כך שרק לי וליעקב לא יוצא לנוח כלל.


רגל שבורה ומתעופפים באוויר

12.8.15
קמנו בבוקר ויעקב יצא לריצת בוקר ועיקם את הרגל.
הוא חזר מוקדם מהצפוי אכלנו פנקייקים ונסענו ישירות לקלגרי למרפאה וצילום.
התקשרנו לביטוח והם הפנו אותנו למרפאה הקרובה ופתחו לנו את כרטיס האשראי.
עצרנו תחילה בבית החולים אבל הם הפנו אותנו למרפאה הסמוכה המתאימה למקרים של שברים.
המתנו יחד עם כל הקנדים לתור שלנו בנחת.
נזכרנו בזה שבקנדה רופא משפחה מטפל בהכל! החל בשבר וכלה בלידה.
הרופאה אמרה שנראה לה שזה רק מתיחה אבל הציעה בכל מקרה לעשות צילום.
יעקב התנגד בתחילה כי לא רצה לבזבז זמן על צילום אבל אני התעקשתי כדי שנדע איפה אנחנו עומדים ולא נחפש מרפאה בהרים.
יעקב אמר לרופאה שהוא שמע קרק מהעצם ואכן הצילום הראה שנשברה לו עצם בכף הרגל.
גבס פלסטיק, משחות ותרופות לשיכוך כאבים ואנחנו ממשיכים את הטיול עם שינויים בתוכניות.

במזל, כבר באותו הבוקר החלטתי לנסות לנהוג בקראוון כך שהתרגלתי.

יעקב לא הסכים לוותר עם האטרקציות שתוכננו בקלגרי (אומגה, נסיעה במגלשת קרח ונסיעה בלוגים מראש ההר), ועם הרגל המגובסת עשה את הכל!
בהתחלה מתן עשה יחד עם יעקב את המזחלת ואת האומגה עשו יעקב, מתן ואראל, שזה בעצם אומגה ממקפצת הסקי של אולמפידת החורף שנערכה בקלגרי
אני וליהיא הלכנו ללוגס- שזה מעין בימבה קטנה שיושבים בה ויורדים את כל ההר. (עולים להר ברכבל כיסאות).

יעקב והבנים הגיעו יותר מאוחר לגלוש היה נהדר ואפילו התרופות החלו להשפיע והכאבים של יעקב קצת פחתו (או שהרצון לא להפסיד כלום עלה על הכל).
סיימנו והתחלנו לנהוג לכיוון באנף.
הערב הגיע ולא מצאנו מקום לישון, נכנסנו לאחת החוות בדרך וביקשנו יפה להחנות את הקראוון, הם הסבירו לנו , גם בצורה יפה, שזו שמורה של אינדיאנים עם חוקים ״מיוחדים״... לא ממש הבנו למה הם התכוונו אז הם הסבירו בצורה ברורה יותר שהחוקים בשמורה אחרים ולא בטוח שנקום בבוקר באותה הצורה ולטובתנו שנסע להחנות בחניה של הקזינו הסמוך (צריך להלבין באיזו שהיא צורה את הכסף של הסמים של השמורה).
מצאנו את עצמינו בחניה עם קראוונים נוספים מסביב. נקווה שנקום בשלום.
הכי חשוב שהסלומון הצרוב על המחבת והפירה היו מעולים.

יום חמישי, 13 באוגוסט 2015

אגמי ווטרטון



11.8.15

הבוקר אבא ואמא השכימו קום וכבר ב6:45 סילקו אותנו למיטה האחורית והתחילו בנסיעה (כן כן..נסענו על המיטה). 


עד כה הנסיעה בקרוואן עוברת בנעימים למעט חיכוך קל שנעשה עם העץ בחנייה לארוחת הבוקר של שקשוקה משודרגת.
משם נסענו ליעד הראשון שלנו הפארק הלאומי אגמי ווטרטון.

אגמי ווטרטון
אחרי נסיעה של שלוש שעות הגענו לשמורה.
התחלנו את הסיור בקניון האדום סיבוב קטן מלמעלה והילדים חזרו לקראוון להחליף לב גלים כדי שיוכלו ללכת בערוץ הנחל.
קניון קטן ויפה של סלע אדום עם מי קרחונים צלולים.

משם המשכנו לטיול סוסים בשמורה.
כל אחד קיבל סוס משלו ורכבנו בתוך השמורה לאחד האגמים היפים.
הציון שניתן לאטרקציה היה 10.

אמנם היה כבר אחה״צ אבל השמש עמדה במרכז השמים והחלטנו ליסוע לאגם קמרון Lake Cameron ולעשות טרק סביב האגם הקרחוני.
דבר ראשון חנינו לארוחת צהרים טובה של שניצלים פירה וחצילים ואז יצאנו לאגם.
 
הטרק היה מסלול קל ויפיפה סביב האגם עד לשמורת הדובים לשם אסור להמשיך.
לצערו של אראל דב לא פגשנו עדיין...

היעפת החלה לתת את אותותיה וחיפשנו מקום לחנות את הקראוון. החניון בתוך השמורה היה מלא כך שהפנו אותנו לחניון מחוץ לשמורה... שגם היא היתה מלאה וקיבלנו שם רק אפשרות לחנות את הקראוון ללא חיבוק לחשמל ולמים.... וגם על זה גבו 20 דולר.
בחניון הזה חנו קראוונים בגודל דירה ממוצעת עם מפרסת.
נפלנו שדודים למיטות .

יום רביעי, 12 באוגוסט 2015

מקבלים את הקראוון

10/8/15

אחרי שהילדים תרגלו כל החופש שינה בשעות הקטנות של הלילה וקימה בצהריים 😜, סוף סוף זה השתלם.
קמנו הבוקר בשעה שש בבוקר לפי שעון קלגרי (שלוש אחר הצהריים לפי שעון ישראל) ואני מקווה שהגט לג מאחורינו.
את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר מצוינת (רב הדברים היו כשרים) ומשם ישר לבריכה והג׳קוזי במלון, מעבירים את הזמן עד לקיחת הקראוון.
הגענו למשרד לקיחת הקראוון, מתוך תשע המשפחות שהיו שם, שש היו משפחות ישראליות.
החלטנו לחכות שעתיים כדי לקבל קראוון חדש ובנתיים העברנו את הזמן בסטארבקס בקניון הסמוך.

קיבלנו את הקראוון, קטן וקומפקטי.
 ומשם ישר לטרגט קניות לכבודו (מצעים ואוכל).
שדדנו את הסופרמרקט המקומי ולהפתעתינו הרוב המוחלט של הדברים היה כשר (כולל מאפינס, עוגיות וגבינות).


הגענו לפארק הקראוונים , התחברנו למים ולחשמל, סידור מזוודות בארונות מרק ו... נפלנו שדודים למיטות.

יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

ביקור קצר בממלכה הבריטית

אחרי אריזה הדוקה של חמישה טרולים פלוס צימידן אוכל, קמנו עם הציפורים ונסענו לשדה התעופה.

נחתנו בשלום בלונדון ובשלוש השעות שהיו לנו חרשנו את העיר.
התחלנו בביג בן ובבתי הפרלמנט, המשכנו לאיי לונדון וכיכר טרפלגר ומשם לקובנט גרדן ולא שכחנו להצטלם עם השומר על הסוס באורוות הארמון וגם לנסוע במונית לונדונית ובאוטובוס קומותיים.
ורק לילד אחד היה קצת קשה הריצה בלונדון.

חזרנו לשדה לטיסה לקלגרי וחשבנו שהגענו ממש ברגע האחרון, אחרי שפתחו לנו את כל התיקים לבדיקה ביטחונית.
ואז... ישבנו במטוס כשעתיים בהמתנה לטייס מחליף שאמור היה להגיע מכיוון שהטייס המקורי קיבל הרעלת קיבה...
כדי לפצות על זמן ההמתנה נתנו לילדים (ולי) להיכנס לתא הטייס ולעשות תמונות בכסא הטייס.

אחרי טיסה א-ר-ו-כ-ה נחתנו בקלגרי כשהשעון הביולוגי שלנו בוקר וכאן 23:00.
מלון הדירות שלקחנו מצוחצח ויפה, נקווה שמחר הגט לג יסתדר.

יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

נוסעים לקנדה וניו יורק

לאט לאט אורזים מזוודות , מסיימים את תכנון הטיול... ובעוד שלושה ימים ממראים למערב קנדה.
כמה שעות בלונדון ומשם לקלגרי ברוקיס הקנדים.
אז מה מחכה לנו?
שבועיים בקראוון, מסלולי הליכה, חיות מיוחדות (נשמח לראות דובים אבל ממרחק של כמה מטרים לפחות) , טיול סוסים וגם אופניים והליכה על קרחון עם קרפונים.
בין לבין נגלוש באומגות ונטוס במזחלות קרח ולקראת הסוף פארק מים ולונה פארק בקניון הגדול בעולם.
משם נמשיך לטורונטו שם נלך לבקר את הבית בו גרנו וגם את הגן בו ביקר מתן בילדותו, ולא נפספס את מפלי הניאגרה כמובן.
ובסוף... נבלה בניו יורק שבוע שלם.
עוד יום במדריד וחוזרים הביתה.

חודש של חוויות!