18.8.15
יום שלישי כבר הגיע ושיא הטיול הוא היום בדרך הקרחונים.
קמנו מוקדם, זרקנו את הילדים למיטות והתחלנו בנסיעה לכיוון לייק לואיז - תחילת דרך הקרחונים.
את הבוקר התחלנו באגם הרברט (Herbert lake), אגם מראה מדהים ביופיו! נראה לא אמיתי - כמו גלויה ממש)
משם המשכנו לאגם פייטו (Payto lake)
שם עשינו מסלול קצר של טיפוס לתצפית על האגם הירוק והמקסים הזה שקצהו הוא בצורת כוכב.
כשהגענו ראינו שיש חניה למטה ולמעלה יש חניה של אוטובוסים ונכים, לא הבנו שהתצפית דורשת טיפוס ולכן הכביש לוקח נכים עד למעלה וחנינו למטה...אז טיפסנו וגם יעקב טיפס יפה עם עזרה של מקל הליכה והיה נחמד.היו שם אנחנו וכל הסינים.
משם המשכנו לקניון מיסטיה (Mistaya Canyon) שכלל מסלול הליכה של כשני קילומטרים ויעקב עמד בו מאוד יפה. סוף המסלול מוביל לקניון מדהים שהמים חצבו.
במהלך ההליכה מתן שם שיר של מרגול ותוך כדי שיעקב אומר לו ״שרק לא יעברו ישראלים ויחשבו שאנחנו ערסים״, זוג ישראלים מולינו ויעקב מסביר להם שבדר״כ הילד שומע דברים אחרים.
בהמשך הדרך ראינו מכוניות עוצרות בצד הדרך לצילום עדר עיזים קנדיות ויכולנו להצטלם איתם ממש מקרוב. זו בעצם הייתה החיה הראשונה. הגדולה שראינו וההתרגשות הייתה גדולה.
עוד עצירה קטנה מול ״הקיר הבוכה״ ( the (weeping wall שלא היתה ממש שווה ואנחנו בדרכינו לאטרקציה העיקרית שלנו קרחון האטבסקה.
לאורך כל הדרך יש מראות מדהימים של קרחונים תלויים על ראשי ההרים כאלו גולשים מהם.
וגולת הכותרת , הזמנו טרק על קרחון אטבסקה עם נעלי מסמרים וכו׳
אחרי שיעקב שבר את הרגל ביטלנו את ההזמנה שלו ושל אראל והם נסעו במקום באוטובוס מיוחד שעולה על הקרחון.
קבענו עם חברת הטרקים שניפגש בחניון הפרק רוב לקרחון ולכן חנינו במה שאנחנו הבנו שהוא מגרש החניה הקרוב לקרחון והתארגנו לארוחת פנקייקים מהירה.
רק .... שזה לא היה החניון הקרוב ביותר לקרחון ואחרי התרוצצות וביקור במרכז המבקרים של הקרחון ביקשנו טרמפ מאחת המכוניות שתיקח אותנו למטה , למקום המפגש... הגענו ברגע האחרון.
אני מתן וליהיא בו לבשנו חליפות סערה, נעלי טיולים ומעליהם קרפוני מסמרונים, כובעים וכפפות והתחלנו טרק של ששה קילומטרים (מתוכם 3.5 קמ בעליה - 350 מטר בגובה).
היינו אנחנו ומשפחה עם ילדים בוגרים מטקסס והמדריכה נתנה הסברים (״חפרה״) כל הדרך.
ליהיא לקחה בטעות (ומתוך ביישנות לבקש שוב שיחליפו לה את הנעלים) נעלים קטנות מדי וכאבו לה הרגלים לכל אורך הטרק... היא היתה ממש מסכנה (לאורך הטרק היא בקשה שנדבר איתה כל הזמן כדי שלא תחשוב על הכאבים באצבעות...)
ההתחלה היתה קשה בטרוף וכבר הצטערנו שלקחנו את הטיול הזה ולא את האוטובוס, אבל... כשהגענו לשיא היו שברי קרחונים כחולים מדהימים שהיו שווים את כל הטיפוס.
יעקב ואראל לקחו אוטובוס שנוסע ממש על הקרחון ומוריד את האנשים לתמונות והתרשמות במרכז הקרחון. גם להם היה נהדר.
עשינו עצירה לשוקו חם ואינטרנט במרכז המבקרים ויצאנו משם ממש שסגרו עלינו את הדלתות (למתן היה קשה להתנתק מהאינטרנט).
המשכנו בנסיעה עד ג׳ספר כשבדרך עשינו עצירה במפלי אתבסקה (Athabaska falls) המרשימים ביותר!
הגענו לפאתי ג׳ספר כשבדרך כל פארקי הקראוונים היו מלאים לחלוטין, כבר על השלטים בכבישים הראשיים כתוב האם הפארק מלא או עדיין יש בן מקום.
בפארק האחרון בפאתי העיירה מצאנו מקום בלי חיבורים ונסענו עייפים להתמקמות בסייט. חניות הקראוונים בפארק הזה הם ממש בין העצים, פארק מאוד יפה, אבל רק למחרת הבנו עד כמה...
משקה מרק וכולם נפלו שדודים במיטות.
זה היה היום היפה ביותר ברוקיס!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה