יום שלישי, 24 בנובמבר 2015

מפלי הניאגרה - מים לדוד המלך

25.8.15
קמים (בקושי) בבוקר ויורדים לארוחת בוקר נהדרת שבה רב המרכיבים כשרים כולל הוואפל הבלגי.
בגלל החשש שמזג האוויר למחרת יהיה אפור וגשום אנחנו מחליטים לנסוע למפלי הניאגארה.
מגיעים בסביבות 11 , ונעמדים בתור לקניית כרטיס הקומבו המכיל ארבעה אטרקציות עיקריות של המפלים (סירה, הליכה למרגלות המפלים, סרט ארבע המיימדים על המפלים, הליכה לאורך ערוץ מים גואש בהמשך הנהר) פלוס נסיעה חופשית באוטובוס שמטייל בין האטרקציות.
כבר בהליכה לשיט בסירה וכבר לאורך הדרך רואים את המפלים ומרגישים את רסס המים.
מתחילים בשיט בסירה לתוך המפלים, כאן מתחילים להבין די מהר שמדובר באטרקציה תיירותית העובדת כמו מכונה.
מכיוון שרכשנו כרטיס מראש נחסכה מאיתנו העמידה בתור לכרטיסים ואנחנו מתחילים את ״המסע״ לסירה.
תחילה הולכים לעמדה מאורגנת לצילום המשפחה על מסך ירוק (בהמשך יציעו לנו את התמונות במחירים מוטרפים), משם ממשיכים לנוע מטה לעמדת מזכרות המציעה מעילים, תיקים כפכפים ועוד (הכל ממותג כמובן).
כדי שלא נפספס את בדיקת הכרטיס שלנו עושים ממש בעמדת התשלום של חנות המזכרות. משם ממשיכים לעמדה בה מחלקים לנו מעילים דקים אדומים (שקיות פח אדומות עם כובע והדפס) ואז... ממתינים בתור לעליה לסירה.
למזלנו התור לא היה ארוך ואחרי רבע שעה עלינו לסירה.
מיד עם העליה לסירה מתחילים להצטלם ללא הרף בעיקר מול המפלים האמריקאים שבגלל שהם יותר קטנים, יותר קל להצטלם מולם.
הסירה נוסעת לעבר המפלים המים מרססים אותנו אבל סכ״ה האטרקציה הזו נהדרת ואנחנו מאוד אוהבים אותה.


בדרך החוצה יש עומס מול הדוכן של בתמונות, אין מצב שמפספסים אותו...
יצאנו החוצה לאט לאט ואנחנו הולכים לעבר המפלים כדי להגיע לאטרקציה השניה שרכשנו במסגרת החבילה - הסרט 4D.
בדרך מצטלמים ללא הרף, מצלמים אותנו ואנחנו מצלמים אחרים.
אנשים מכל העולם , כל השפות, כל הצבעים ו... עגלה עם מגשיק אחד שלנו. כבוד!


מגיעים לסרט, עוברים קודם בחנות מזכרות ומשם לקבלת המעילים הכחולים לסרט (בסרט נרטבים) ו... מחכים בתור... כאן כבר התחלנו להבין שזו הייתה טעות..
אין מה להגיד על הסרט למעט העובדה שזה מיותר ממש!
הרגלים כבר כואבות ואנחנו בדרך להליכה מתחת למפלים... איזו טעות! 
תורים אינסופיים, תחילה לצילום על המסך הירוק (חייבים לעבור אותו), משם למעליות ו... אחרי המעליות עמידה בתור במנהרות המובילות למרפסות התצפית על המפלים.
לקראת הסוף מגיעים למרפסת הקשתות בה רואים כל כמה דקות קשת (שילוב של רסיסי המים וזוית השמש).


 ממשיכים למרפסת החיצונית שממש למרגלות צד המפלים.מצטלמים ו... תור למעליות בדרך החוצה, ומשם תור לתמונות שמנסים למכור לנו ו... אחרי כשעה אנחנו בחוץ. מותשים.
הילדים כבר רעבים מאוד (לקחנו משקה מרק אבל הוא נשאר באוטו) ובדוכן הקפה והשוקו היה שוב תור...
החלטנו להיכנס למסעדה היקרה שמשקיפה על המפלים , להסביר להם את מגבלות הכשרות ולקוות לטוב...
אחרי דיונים, הזמנו 3 סלט ירקות עם רוטב בצד, בגטים חתוכים עם קופסאות חמאה קטנות בצד, ארבע כוסות שוקו חם ואחד קפה ליעקב ומלפפונים חתוכים לליהיא.
היה נהדר! גם הנוף גם האוכל (שרעבים הכל נראה מצויין) ובעיקר השקט מהמוני התיירים מסביב.

נשארה עוד אטרקציה אחת, הליכה לאורך האשדים הסוערים של הנהר.
הילדים קצת מבואסים מעוד אטרקציה (הם מצו את המפלים) וגם מכיוון שזה רחוק נוסעים לשם באוטובוס.
באופן מפתיע המקום מקסים וההליכה השלווה ליד המים הסוערים ממש מקסימה.
ממול יש מקדש סיני כדי שאני לא אתגעגע....


עוד גיחה קצרה לתמונה עם שעון הפרחים ואנחנו בדרך חזרה למלון.


בבוקר בדרך למפלים ראינו outlet, והחלטנו לעצור בו בדרך חזרה.
הגענו בשמונה וחצי ובתשע כבר סוגרים הכל... פשיטה על חנות נייק - נעליים לכל המשפחה ועוד חולצה וג׳קט לאראל ולאבא וגם למתן ואנחנו בדרך למלון. הגענו גמורים.
באן כללי אראל מאוד נהנה מהחנויות (נראה מה יהיה בניו יורק) ומצא לעצמו צ׳יק צ׳ק את הדברים המתאימים לו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה