26.8.15
היום יום נוסטלגיה.
את היום מתחילים בנסיעה לכיוון הבית השכן שלנו בטורונטו, והבדרך עוצרים ב Hearve, המעדנייה היהודית הכשרה בה הינו קונים כל יום שישי עוגות וחלות.
מצטיידים להמשך היום במאפים, ושם למרכז המסחרי שם היינו מבלים הרבה (סופר) ולבית הכנסת שם הכל נשאר כמו שהיה - הבמה באמצע בית הכנסת וחדר הגן בו היו מתפללים הילדים.
משם המשכנו לבית שלנו, שנשאר כמעט כמו שהיה.
צבעו אותו מבחוץ לצבע אחר והחליפו את כל החלונות.
עדין גרה שם משפחה יהודית ( לפי המזוזה) אבל לצערינו הם לא היו בבית.
לחלק מן הבתים ברחוב נוספו קומות, חלק שופצו בסגנון מודרני וחלק נשארו מסורתיים. ביקרנו גם בגן המשחקים בקצה הרחוב אליו נהגתי לקחת את מתן.
משם המשכנו בנסיעה בין השכונות לכיוון הדאון טאון.
בדרך ראינו פארק ושילוט של קאזה לומה שזו טירה עתיקה ומרוהטת, והחלטנו לעצור.
הילדים שחקו קצת בפארק השעשועים ליד והתחלנו ללכת לכיוון הטירה.
מסתבר שהטירה לא הייתה כל כך קרובה אבל הדרך לשם דרך שכונת פורסט היל הייתה מקסימה.
כשהגענו לטירה ראינו דוגמנית מצטלמת בדיוק כמו בר רפאלי (אותה צורה ובגד רשת דומה), רצינו להיכנס אבל כשהבנו שמחיר הכניסה הוא 300 ש״ח למשפחה שלנו החלטנו לוותר...
חזרנו לרכב והמשכנו לעבר הנמל של או טריו על שפת אגם אונטריו ומגדל הטלויזיה CN tower.
הנמל סביב האגם נחמד ולא יותר ומשם התחלנו ללכת מגדל הטלויזיה CN tower ולעבר הדאון טאון. צעדנו ברחובות ובמנהרות העליות עד שהגענו לבניין שבו יעקב פעם עבד.
באותו בבוקר יעקב שלח מייל למשהו שעבד איתו (היה הבוס שלו בקנדה) ושהוא בקשר איתו כל השנים האלו, והוא ביקש שנקפוץ למשרד שלו שנמצא בקומה 50.
אחרי שעברנו את מחסום הבושה לאור בגדי הטיולים איתם אנחנו מסתובבים ולא תואמים פירמת עורכי הדין הגדולה הזו.
שוחחנו איתו מעט והיה נחמד ואז המשכנו דרך המנהרות התת קרקעיות לאיטון סנטר.
לסיום נסענו לאאוטלט שלא היה שווה את הנסיעה לשם... יעקב רכש לעצמו כמה דברים בטומי הלפיגר ונסענו חזרה למלון לאריזה ושינה, מחר בבוקר טסים לניו יורק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה