6-7.11.11
קרחונים - כחול ולבן
שבוע חדש ואנחנו בדרכינו לקרחונים פרנץ גו'זף ופוקס. הקרחונים שוכנים אחד בצמוד לשני והייחוד שלהם שהם מאוד קרובים לים – במרחק של 16 קילומטר בלבד ומתחילים בגובה של 200 מטר בלבד (עולים לגובה של 2600 מטר).
הקרחונים מאוד תלולים, והיופי שבהם הוא מפלי הקרח. הקרח גולש למטה כמטר ביום ויוצר שברים בקרח כל הזמן.
כאשר השלג נמחץ לקרח הוא הופך להיות בצבע כחול. עם חשיפת הקרח לאוויר ולאור צבעו משתנה ללבן (זה לוקח בערך יום).
מכיוון שהקרחונים האלו כל הזמן נשברים, בין השברים בוהק צבע כחול ויפה.
ראינו כבר הרבה קרחונים, בטיולים עם הילדים באוסטריה ושוויץ והתלבטנו אם בכלל ללכת לביקור בקרחונים האלו... (המחירים מאוד יקרים, מכיוון שאין רכבלים והדרך היחידה להגיע אליהם לצפיה מקרוב בחלקים הכחולים היא בהליקופטר).
המחירים לפעילויות בשני הקרחונים זהים, אך כמו שראינו למחרת (בטיסת ההליקופטר עם הילדים) יש הבדל במראה בין פרנץ ג'וזף לפוקס. פרנץ ג'וזף הוא צר יותר וקצת יותר קצר ויש בו הרבה יותר שברים וחלקים כחולים, לעומת קרחון פוקס שהוא בעל משטח לבן ושטוח גדול ובכלל הוא גדול יותר, יש בו שברים אך פחות דרמטים. לכל קרחון יש את היופי שלו.
כבר בארץ החלטנו יעקב ואני שנעשה (לפחות) פעילות אחת ללא הילדים, והחלטנו שזה המקום המתאים.
נרשמנו ל hali-hile שזה טרק על הקרחון. מגיעים עם הליקופטר, והולכים על הקרחון במשך כשעתיים +.
השארנו את הילדים בקראוון בחניה של ההליקופטר , עם מחשב ומשחקים וגם ארוחת צהרים מוכנה... ויצאנו (בתחילה בררנו לגבי בייביסיטר, אבל אז החלטנו שהם גדולים מספיק להשאר לבד). קשה להסביר מאיפה נבע הביטחון שלנו שלא יקרה להם כלום, אבל השקט והשלווה של המדינה הזו החלו לחלחל גם בנו.
הלבשנו מכנסיים אטומות למים, מעיל אטום למים, גרבי צמר מרינו חמות (מעולות, קנינו זוג כזה לכל אחד מאיתנו וגם לילדים) ומגפים מיוחדים. כל אחד קיבל תיק עם קרפונים (שזה מעין תחתית עם זיזי מתכת שמחברים לנעליים כדי ללכת על הקרח), נשקלנו ו.. עלינו להליקופטר. הטיול היה לנו ולעוד זוג אנגלי – כמעט טיול פרטי.
בקרחון למעלה חיכה לנו מדריך שנראה בדיוק כמו מהפוסטרים עם חולצה קצרה וגרזן הליכה. לרגע חשבנו שהוא משוגע להיות על הקרחון עם חולצה קצרה, אבל מהר מאוד הבנו שהוא צודק והתחלנו להתפשט מבגדינו.. נשארנו עם חולצה קצרה ומעיל גשם. על הקרחון יורד גשם ברב ימי השנה, ולנו היה מזל ולא היה גשם כלל.
בקרפונים לא היה צורך להשתמש מכיוון שירד שלג בערב שלפני והיה קל (יחסית) ללכת על הקרחון.
השארנו את כל הדברים בקופסא האטומה על ההר והתחלנו לצעוד בין הקרחונים הכחולים המדהימים. בכל יום נוצרות מערות חדשות על הקרחון ושברים חדשים בגלל גלישת הקרחון, והמדריך בודק לפני כל צעד שהקרחון יציב.
המראות מדהימים, ממש מהפנטים , כחול מדהים .
המראה של הקרחון הזה לא דומה כלל לקרחונים שיש באוסטריה ובשוויץ, זה מזכיר מאוד את הקרחונים באלסקה. מכיוון שהקרחון נשבר ללא הרף (במהלך שהותינו על ההר שמענו שלוש פעמים קריסה של הקרח וראינו חתיכות נופלות) יש בו שברים כחולים מדהימים והוא לא משטח שלג לבן ורך.
הלכנו בתוך מערות ובתוך שברי הקרח, והגענו למערה עגולה שם היינו צריכים לטפס לקצה השני. המערה קטנה ומחליקה מאוד ומלאה מים בתחתית. יעקב הצליח בפעם הראשונה ואני כבר כמעט התייאשתי ואז.. המדריך זרק לי חבל לעזרה.
אמרו להביא כובע, בגדים חמים ומשקפי שמש, הזוג שאיתנו הגיע מצוייד להפליא, עם נעלים מתאימות (הם לא היו זקוקים למגפים המיוחדים של המקום) כובעי מצחיה ומשקפי שמש.. הזוג מיכלין הגיע עם שכבות ביגוד חם (המליצו על 3-4 שכבות של ביגוד עליון) , כובעי צמר ומשקפיים רגילים.. כבר שנחתנו על הקרחון הבנו שעשינו כל טעות אפשרית.
את הבגדים החמים והכובעי הצמר הורדנו מיד, כאמור, וללא משקפי שמש היה בתחילה קשה מאוד. למזלינו במקרה הזה, ענן אפור עמד מעל ההר כך שהשמש לא הייתה נוראית (אני מניחה שבמקרה אחר היינו מעדיפים שמים כחולים ללא עננים, אך הפעם העננות הייתה לצידנו).
השעתיים חלפו ביעף, והגיע המסוק לקחת אותנו חזרה.
היה נפלא . הפעילות הזוגית היתה נהדרת גם לנו וגם לילדים שבילו בקראוון.
מיד שירדנו השמים האפירו והגשם החל לרדת. החלטנו ללכת לבלות את שארית היום במרחצאות החמים (אוהבי מרחצאות אנחנו) ליד קרחון פראנץ ג'וזף.
המתחם יפיפה ומכיל שלוש בריכות חמות – מי קרחונים הישר מהקרחון פרנץ ג'וזף – המחוממות ל36 מעלות / 38 מעלות ו 40 מעלות. השתכשכנו בבריכות השונות כשלוש שעות . הילדים היחידים ששמעו בכל מקום היו הילדים שלנו (שאר התיירים היו אנגלים ברובם או סינים), אבל זה כך ברב המקומות, אנחנו מנסים להטמיע בהם את הנימוס האנגלי השורר פה... ללא הצלחה.
אחרי מקלחת טובה במרחצאות החלטנו לישון מחוץ לפארק קראוונים, נסענו לכיוון קרחון פוקס ומצאנו מגרש חניה של אוטובוסים בפאתי העיירה, ארוחת ערב טובה ו...למיטות (אראל נרדם מיד בתום המקלחת).
העיירות פוקס ופראנץ ג'וזף אלו עיירות קטנטנות (העיירה פוקס ממש פיצפונת) שבהם יש רק שירותי תיירות ולא יותר.
למחרת קמנו ליום שימשי ויפה ויצאנו מיד לטיסת הנוף מעל הקרחונים עם הילדים. מראש החלטנו שיעקב יטוס איתם, כי חבל על הכסף שגם אני וגם יעקב נטוס שוב. בתשע וחצי יעקב חיכה עם הילדים בפתח המשרד , כמו שקבענו , אבל המשרד היה סגור.... אחרי רבע שעה הגיעו האנשים למשרד ובגלל האיחור שלהם והפחד שמזג האוויר ישתנה (יש כאן שינויים קיצוניים במזג האוויר במשך דקות!) יעקב לחץ עליהם לעלות אותי למסוק ללא תוספת מחיר... ואכן הם הסכימו.
עלינו כוללנו להליקופטר, אראל היה מהופנט! מבחינתו הטיסה בהליקופטר והישיבה ליד הטייס היתה שווה הכל. הילדים התיישבו , נחגרו , שמו אוזניות על האוזנים ו..ההליקופטר המריא, הנופים היו מקסימים – מפל הקרח היה ממש לצידנו. אחרי עשר דקות ההליקופטר נחת על הקרחון והילדים יצאו להשתעשע עם הקרח וגם להצטלם כמובן.
המראה של הקרחון הזה הוא שונה מזה שבפרנץ ג'וזף ומתאים מאוד לנחיתה של הליקופטר על הקרחון. אחרי השתעשעות וצילומים עשינו את דרכינו חזרה בהליקלופטר. ההליקופטר טס ממש לצידי ההרים ועשה פעלולים לילדים.
החוויה נרשמה כחוויה הטובה ביותר לילדים.
האיזור של הקרחונים הוא איזור מאוד יפה ולכן החלטנו לעשות מסלול מסביב לאגם מתיסון – אגם המראה ליד קרחון פוקס. המסלול מסביב לאגם עובר בתוך היער שמקיף את האגם ויש בו נקודות תצפית על האגם שמשקף את הצמחיה שסביבו – מראה יפה. צעדנו ארבעה קילומטרים נעימים וחזרנו לארוחת הצהרים לקראוון.
מיד אח"כ החלטנו לצעוד לכיוון תחתית קרחון פוקס (שנגמר בנהר קפוא). כמו שאמרתי הקרחונים הללו מגיעים לנקודה נמוכה מאוד – 260 מטר בלבד. התחלנו לצעוד לעבר הקרחון למרות הגשם הדק שליווה אותנו.
כל יום אנשי רשות שמורות הטבע הניוזינלדים DOC מסמנים את המקום המקסימלי אליו ניתן להגיע בבטחה (יש מפולות קרח וסלעים מההר וצריך להיזהר), ביום שאנחנו היינו ניתן היה להגיע למרחק של 200 מטר מהקרחון (בדר"כ ניתן להגיע למרחק של 80 מטר מהקרחון, אבל זה משתנה מידי יום).
ההליכה מהחניה קלה מאוד, אבל המראה לא מרשים כלל. הקרחון אפור ומלוכלך בתחתית.
עוד יום עבר ואנחנו בדרכינו הלאה לכיוון וואנקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה