נלסון והפארק הלאומי אבל טזמן

1-2.11.11

נלסון והפארק הלאומי אבל טזמן

לבקשת הקהל ואחוה אז אני (יעקב) תורם את חלקי לבלוג ואתאר את קורותינו בשלישי ורביעי:

הגענו לאזור נלסון, כאשר היעד הראשון היה FLYING FOX .

מזג אויר חורפי (במונחים ישראלים) קיבל פנינו באי הדרומי.

למרות הגשם והאפרוריות זאת החלטנו לנסות להמשיך ולהשתעשע באומגה היורדת מראש ההר למרחק של 2 קילומטר.

הנהיגה לאתר היתה קשה בגשם ובכבישים הצרים ואז התחככות משמאל בגדר תיל ובום הלכה המדרגה החשמלית של הקרוואן...[נקווה שזו תהיה התאונה האחרונה]. חברת יונייטד היו נחמדים מאדו והפנו אותנו לתיקון באזור ובתקוה מחר בבוקר (חמישי) המדרגה תתוקן. לפחות הצדקנו את הסכום המטורף ששילמנו לביטוח הקרוואן J

באתר עצמו הקרוי HAPPY VALLEY ADVENTURE  הסיעו אותנו לראש ההר שמשם אמור להיות נוף נפלא רק שבגלל הגשם והעננות ראינו בעיקר אפור מה שהעצים את החויה. התישבנו במתקן בשני סבבים, כאשר מדובר במעין אומגה משוכללת שטסה למטה במהירות של מעל 80 קמש ולמרחק של כ- 2 ק"מ.

היתה חוויה מענינת במיוחד עם הרסס והקור בפנים. הילדים נהנו ובעיקר ליהיא שאמרה שזו בדיוק הטרקציה המתאימה לה.

פה למעשה היתה מעין נקודת מפנה – הגענו למצב שילדינו המקסימים שבעי האטרקציות התיחסו למתקן הזה (שאגב עולה כמו כניסה לפאר שעשועים אמריקאי...) כמין משהו מובן מאליו לא מסעיר מדי ולא מפחיד כלל..מזל שלא נותרו לנו עוד מתקנים רבים כאן כי מיצינו כבר את כולם באי הצפוני.

בהמשך היום הגשום הזה התפצלנו, אני נסעתי למוסך קרוואנים והחבורה עשתה קניות מתנות ובגדים (ניו זילנד היא לא המקום לקניות – מחירים מופקעים ומבחר בסיסי...).

בחנות מתן מדד מכנסי טרניג (לא התכוננו לקור , והילד זקוק למכנסיים חמות) ואז יצא לחפש את אחוה בחנות כדי להראות לה, כשהוא חזר לתא המדידה לא היו המכנסי ג'ינס והנעלים שלו... . אחרי פניה לממונים בחנות התברר שהם חשבו שמשהו בא למדוד בגדים וברח מהחנות עם הבגדים של החנות והשאיר את הבגדים הישנים בתא (כנראה יש רבים פה שמתנהגים בצורה כזו). לאחר הסבר קצר הוחזרו הבגדים עם חיוך.

לאחר שנפגשנו שוב, אחוה החליטה שהיא רוצה להתפנק במספרה מקומית עם צביעת שיער ועל הדרך אני ומתן הצטרפנו לתספורות קצוצות.

אני מזכיר זאת כי זו היתה חוויה מרתקת להגיע עם אחוה למספרה בניו זילנד – החנינו את הקרוואן מחוץ למספרה אחוה יצאה אלינו עם הצבע , הכינה אוכל משובח, חזרה למספרה ואנו התפנקנו על האוכל – בהחלט ניצול זמן אופטימלי. היה מוצלח. יקר בטרוף (בהשוואה לאייל הספר וגם לאחרים ברחובות)  אבל אחוה טוענת ששווה וזה מה שחשוב.

משם נסענו בגשם שוטף לפארק קרוואנים בעיר MOTEUKA.  בכל הזמן הזה ניסינו לתאם צניחה חופשית ממטוס לי ולמתן אך מזג האויר המתעתע אינו מאפשר זאת (נקווה שמחר). הפארק היה כה בוצי שמזל שנשארה לנו עמדה על בטון.

לאור מזג האויר שינינו את התכניות לטרק של אבל טסמן והפירוט במעללי רביעי.

יום רביעי: נסענו בבוקר ל- MORHAHAU  ומשם לקחנו מונית סירה מיוחדת שהורידה אותנו ב- BARK BAY. משם עשינו מסלול הליכה של כ- 8 ק"מ בקצב פעיל ויעיל של פחות מ- 3 שעות עד ל- TORRENT BAY.

נשמע רגוע ושליו אז זהו שלא. גם ההפלגה בסירה וכן חלק גדול מהמסלול נעשו תוך גשם שוטף. על הסירה זה הוסיף לעניין כי היו גלים גבוהים וקפיצות שנתנו תחושה מרתקת יותר מראפטינג ומסירת מירוץ.

ברגע שירדנו מהסירה תחת הגשם השוטף – הודיתי לאחוה שהתעקשה לסחוב את ציודי הגשם וההליכה שלנו. מקלות הטיול, מעילי הגשם ונעלי ההליכה העמידות בגשם (לחלקינו, לאחוה ומתן יש נעלי ספורט רגילות )שרכשנו באוסטריה (לי) ובארה"ב (לילדים) בשילוב כיסויי הגשם שרכשנו במעגן הסירות הוכיחו את עצמם ואחרי מספר דקות שכחנו בכלל שאנו צועדים בגשם שוטף. היתה חוויה.

שלושת הילדים צעדו בגבורה רבה ואראל הדריך אותנו מקדימה.

היו נופים מדהימים של ים, חוף ויער טרופי, והבנו מדוע מסלול ההליכה הזה של ABEL TASMAN נחשב אחד מה- GREAT WALKS של ניו זילנד.

גם הסירות הלוך חזור היו חוויה – בהלוך היננו בשפל אז נגררנו עם טרקטור על גבי היום לתוך המים.

בדרך חזרה בגלל הגיאות הסירה הגיעה ממש עד למזח.

בקיצור אחד הדברים היותר מעניינים שראינו ועשינו פה והילדים אמרו שהם רוצים עוד טראקים כאלה. נחפש עוד כמה כאלה בהמשך באזור הקרחונים ונדווח. בסיום ארוחה חמה, קניות אוכל (הפעם חנות עם מבחר מוצרים כשרים) וחניית לילה במוסך ליתוקן המדרגה (באישורו כמובן). מחר אם יתאפשר נצנח בזמן שיתקנו את המדרגה – אלה יתרונות הקרוואן.

אם אני כבר כותב אז כמה הגיגים לגבי הטיול בכלל (בתשובה לשאלות הקהל):

הקרוואן – כלי פנטסטי לטיול משפחתי. תענוג אמיתי. למעט הנהיגה בו שהיא מאוד מאתגרת, במיוחד בכבישים צרים עם דפנות בטון כויו"ב.. היתרון של לחנות בכל מקום ולהתארגן עם כל הבית באתר – מעולה. לא היינו מחליפים זאת בשום שילוב של מכונית ומלון. מבחינת השכלולים יש כאן הכל ורק כעת אחרי כמעט שבועיים בקרוואן, בגלל הגשם הפעלתי לילדים את ה- DVD והטלויזיה שיש בקרוואן. יש בו גם תנור ומיקרו וכן התקנו בו מודם סלולארי – בקציור פצצת טכנולוגיה ועוד במרצדס...התחזוקה די פשוטה (כ- 5 דקות התעסקות עם ניקוזים בבוקר וזהו).

עבודה – בזכות הצוות המצוין של יישום, הטכנולוגיה (מודם סלולרי ומכשיר בלקברי) אני למעשה מחובר למשרד כמעט כל הזמן (קצת פוגע בטיול, אך מאפשר לשמור על קשר רציף). שעה וחצי של שיחות סקייפ ומיילים בערב והשלמה של חצי שעה בבוקר מאפשרים לתת מענה לצרכים הדחופים (אם כי אין תחליף לפנים מול פנים וניהול מהשטח, לפחות אני מקווה שאני חסר...)

ספורט – מזג האויר ההפכפך לא מאפשר ריצות בוקר סדירות אבל בכל זאת מאז השתתתפות החלקית במרתון סאן פרנסיסקו, אני מצליח להגניב פה ושם איזו ריצה של כשעה. ריצות נוף בקצב מתון – והנוף פשוט משכר. הריצות המדהימות ביותר היום ב- OREWA וב- TAUPO  . לרוץ על האגם או הים סמוך לזריחה – חוויה. אבל עדיין חסרים אימוני השחיה והחברה מישראל (הצלחתי להגניב כאן אימון שחיה בבריכה בחום של 36 מעלות – חוויה מפוקפקת...)

הילדים – כל השלושה מתנהגים באופן שעולה על כל המצופה. ליהיא – נסיכה אמיתית שממצה את ההנאה מכל דבר שאפשר, שוכחת את הפחדים מכל מיני מתקנים, עוזרת בהכל וגם מסכימה לטעום דברים חדשים. מתן – שומר על חוש ההומור המפותח – אך חייב להגימל מההתמכרות לכמה תוכניות טלויזיה ... ואראל – גמדוש מקסים שמשעשע ומנהל כאן את כולנו.

אוכל – המצרכים הבסיסיים מאתגרים את אחוה והיא מגיעה לשיאים חדשים של מקוריות ואיכות. מעוגות שמרים נוטפות נוטלה חמה, דרך חלות לשבת, סלמון בתנור, סמבוסק ועוד...כמו שאתם מבינים אנו אוכלים מצוין בניו זילנד וחוץ מבשר יש כאן הכל.