16.11.11
לייק פוקאקי ולייק טקאפו... ושלום לניו
יום יפיפה ושמשי וחם ואנחנו בדרכינו ללייק טקאפו.
לאחר נסיעה קצרה אנחנו מגיעים ללייק פוקאקי ו... מאונט קוק במלוא הדורו ולובנו לפנינו.
ביום הקודם לא הצלחנו לראות את ההר, והנה היום.. ההר מופיע במלוא לובנו.
הנוף מהאגם והקרחונים הלבנים והמדהימים ובראשם מאונט קוק – קשה להישאר אדישים. מראה מדהים... בשביל מראות כאלו מגיעים לניו זילנד.
אנחנו ממשיכים לכיוון לייק טאקפו...
כמו שהומלץ לנו לפני האגם אנחנו לוקחים את הפניה לטיפוס להר המשקיף על האגם. בראש ההר יש בית קפה ומצפה כוכבים.
אחרי טיפוס מפחיד (קצה תהום ונתיב אחד) אנחנו מגיעים לתצפית מבית הקפה – עוצר נשימה.
אגם בצבע טורקיז שעדיין לא ראינו כמוהו וכמובן קרחונים לקישוט מסביב. זה המקום להתפנק בשוקו וקפה (שווים ממש) ממש מול הנוף המרהיב.
אנחנו יורדים לעבר האגם עצמו ואנחנו רואים שממש על שפת האגם יש מיני גולף. החלטנו שזה המקום המושלם למשחק משפחתי. המסלולים נמצאים ממש על שפת האגם בנוף היפה.
אבא הוא המצטיין שלנו במיני גולף וכולם מאוד מאוד נהנים.
אחה"צ הגיע ולשמחתינו הנוף מתחלף לאפור וקר יותר. והסיבה לשימחה... המרחצאות החמים המצויינים על שפת אגם טאקפו – אוהבי מרחצאות אנחנו.
מדובר במתחם של 3 ברכות (כל אחת בצורה של אגם אחר – לייק טאקפו, לייק פוקאקי ועוד..) בחום של 36/38/40 מעלות. הבריכה "הקרה" של ה 36 מעלות הייתה בשיפוץ , אבל שתי הבריכות האחרות היו נהדרות.
אנחנו מבלים שם כשעתיים וחצי, עושים מקלחת טובה וממהרים לקראוון להתחיל בנסיעה לכיוון כרייסצארץ.
לפני התחלת הנסיעה אני מכינה את עוגת השמרים (הכנתי בצק כבר בצהריים) כדי לחגוג ליעקב יום הולדת (ע"פ התאריך הלועזי).
מתחילים בנסיעה לכיוון העיר כרייסצארץ במטרה לעצור כשעה אח"כ לאפיה וללינת לילה.
את הלילה והעוגות הטעימות אנחנו מבלים לצד הדרך בפינה לעצירת משאיות....
הבוקר בא ואנחנו מורידים את הילדים מהמיטה העליונה למיטה האחורית ומתחילים בנסיעה לכרייסצארץ (עוד שעתיים לפנינו) כשפניינו למרכז האנטרטי ליד נמל התעופה.
בדרך אנחנו נפרדים מהנופים ומהירוק ומנסים להסניף דקות אחרונות של אוויר ניוזינלדי.
הגענו למרכז האנטרטי לקראת השעה תשע וחצי, תפילה וארוחת בוקר ואנחנו כבר בפנים להאכלת הפינגוונים שיש במרכז.
הפינגוונים האלו הגיעו למרכז מכיוון שנמצאו פצועים .
מכרייסצארץ יוצאות כל המשלחות לאנטרטיקה והמרכז מנסה להסביר וללמד קצת על היבשת הקפואה.
לאחר האכלת הפינגוונים בהם צפינו צוללים לדגים שנזרקו אליהם, המשכנו לחדר המדמה סופה באנטרטיקה.
קיבלנו מעילים עבים וכיסוי גומי לנעלים ונכנסנו לחדר ששרר בו קור של 10- מעלות. לאחר כחמש דקות המעלות החלו לרדת עד שהגיעו ל 18- ורוח במהירות של 34 קמ"ש החלה לנשוב. היתה חוויה קררררר..ה.
אח"כ עלינו לרכב מיוחד שזה הרכב בו נוסעים באנטרטיקה לסיבוב מיוחד סביב המרכז. במשך 10 דקות חצינו מים וטיפסנו על הרים... הרגשנו ממש כמו במתקן בלונהפארק – רכבת הרים.
במרכז יש גם קולנוע תלת מיימדי בו ראינו סרט טבע מדהים על אנטרטיקה – סימנו לנו את היבשת הזו כמקום בו נטייל כשנהיה מבוגרים (יש טיולים בשוברת קרח לפנינסולה של אנטרנטיקה ליד דרום אמריקה – הטיולים האלו מדהימים אך מ-א-ו-ד יקרים).
בשלב הזה חזרנו לארוחת צהרים אחרונה בקראוון.
בעוד שעה נפרדים מהקראוון וצריך כבר לארוז את כל הדברים חזרה במזוודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה