21-22-23-24.10.11
ביום שישי לקחנו את הקראוון, ונסענו צפונה כשלוש שעות. הנסיעה כולה בתוך נוף ירוק ירוק עם פרות והמון כבשים לאורך כל הדרך. הצמחיה נראית כמו צמחיה טרופית , ירוקה בטרוף (קצת כמו צמחיה מלאכותית שעושים בדיסנילנד) קשה להאמין אבל כל זה ממש אמיתי. בדיוק כמו שחושבים כשמדמיינים ניו זינלד.
עוד דבר מפתיע הוא שמחוץ לאוקלנד אין כמעט יהודים, אנשים (ילדים ומבוגרים כאחד) מתעניים כל הזמן מה זה "הדברים המשונים" (הכיפות ) שהבנים חובשים על הראש ולמה, וגם מופתעים מהעובדה שאנחנו באנו כל הדרך מישראל.
הגענו לאתר נופש שנקרא BAY OF ISLANDS שכמו שהוא נקרא , מדובר על מפרץ עם המון איים (רובם לא מאויישים). נעצרנו בפארק שמשקיף על מפלי אורורה. פארק פרטי וקטן עם נוף מדהים וסירות קיאקים לשימוש אורחי הפארק, בריכה (קפואה) וכמובן טרמפולינה איכותית.
חנינו את הקראוון ממש על קו המים, התחברנו לחשמל, ויצאנו לתור את הפארק.
לקחנו סירות קיאק ושטנו למפל (אבא עם אראל וליהיא, אמא ומתן כל אחד בקיאק נפרד), שיט כייפי לא קשה עם נוף מדהים.
חזרנו לפארק למקלחות, ובישול לשבת.
קיבלנו את פני השבת בתפילה , נרות ואוכל ופרשנו לישון.
ברגע שהחושך יורד , הפארק מחשיך כולו למעט המקלחות, והקבלה כך שצריך לקחת את זה בחשבון.
למחרת בבוקר קמנו והאגם שישנו לצידו נסוג אחורה בצורה רצינית, מסתבר שזו נקודה של גאות ושפל מאוד ברורה וניתן לשוט רק אחה"צ למספר שעות בודדות. היה מעניין לראות את הגאות והשפל באופן כל כך ברור (הילדים היו מופתעים).
בילינו את השבת בטיול רגלי לראש המפלים, ומנוחה בפארק הקראוונים .
כייף רינג'ה – הקצה הצפוני של ניו זינלד – סוף העולם
קמנו מוקדם כדי להצתרף לטיול מאורגן לכייף הצפוני של ניוזינלד CAPE RENGA (לקראוונים מהשכרה אסור לנהוג בדרך הזו), להפתעתנו הטיול היה מלא עד אפס מקום (כולם תיירים, רובם מסין או הודו)
את הבוקר התחלנו בנסיעה ממש על קו המים בתוך הים (זו הסיבה שאסור לקראוונים שכורים ליסוע שם, מפחת להתחפרות בחול), הדרך לכייף היא בכביש מס.1 של ניוזינלד שהוא בעצם חוף ים (!). נוסעים על חוף הים ממש בתוך המים. מצחיק שזה מוגדר כביש מהיר של ניוזינלד (אבל המכוניות נוסעות עליו במהירות של 100 קמ"ש). הנוף מקסים.
לקראת סוף הנסיעה, הנהג עצר את המכונית בלב שום מקום לרגלי דיונות חול אדירות, הוציא גלשים מתא המטען והתנסנו בגלישה על חול (כמו שהיה במרוץ למיליון).
בשלב ראשון כל אחד מקבל גלשן משלו , ואז צריך לטפס הר חולי מאוד מאוד גבוה (זה השלב ה-ק-ש-ה), כשמגיעים למעלה מקבלים קצת סחרחורת מהגובה ומהשיפוע התלול ביותר אותו צריך לגלוש על הבטן עם הראש למטה!
המדריך עומד ומסביר והאנשים מתחילים לגלוש אחד אחד, יעקב גולש במשפחה שלנו ראשון ואח"כ אראל יורד בטיסה! כל האנשים עומדים ומביטים ומוחאים לו כפיים ואז אני רואה שבמקום להעצר בסוף החול הילד ממשיך לגלוש לעבר המים ומתגלגל כמה פעמים! (אני למעלה ולא מאמינה שזה הילד שלי שם למטה). יעקב אוסף אותו כשכל האנשים מריעים לו (בטח , זה לא הילד שלהם, מה איכפת להם..) על האומץ. אראל רטוב ומלא בוץ אבל גיבור להפליא. רק דמעות שקטות יורדות לו על הלחיים.
מתן גולש נפלא.
אני וליהיא מבקשות שיתנו לנו לעבור כדי שנוכל לרדת מהר. ליהיא ראשונה יורדת בגבורה ואח"כ אני (מזל שלא היה לנו זמן לחשוב...). הגלישה מאוד מהירה וצריך להזהר לעצור לפני המים, אני נעצרת בשניה אחרונה. ליהיא גולשת נהדר.
אנחנו מחליפים לאראל בגדים ומחזירים אותו לאוטובוס למנוחה וצפיה על האחרים מתוך האוטובוס. לסרוגין אנחנו עולים שוב וגולשים שוב במורד ההר (מתמלאים בחול בכל מקום אפשרי).
אחרי שכולם מתנקים (כמה שאפשר) אנחנו ממשיכים לקצה הצפוני שלשמו נסענו. בקצה הצפוני נפגשים האוקינוס השקט והים הטזמני ומאוד יפה לראות את מפגש הגלים משני הכיוונים השונים. בקצה יש מגדלור יפה ונקודת מרחק למספר נקודות בעולם - יש אכן הרגשה של סוף העולם. הנוף מסביב מדהים.
את הדרך חזרה אנחנו עושים בדרך נופית, הנסיעה קופצנית ונהג האוטובוס לא מרחם, היה לא קל לילדים.
בדרך חזרה עוצרים ביער עצי קאורי , שהם עצים גדולים וגבוהים (כמו עצי הסקוייה שבארה"ב ) וגילם קרוב לאלף שנה. נחמד - לא מאוד מרשים.
בשעה חמש וחצי חזרנו חזרה לפארק, עייפים. הטיול היה יפה, אבל במתכונת של מלכודת תיירים קלאסים (מזכיר את הטיולים המאורגנים במזרח הרחוק).
חזרנו לפארק לארגונים של כביסה, ונסיעה לסופרמרקט שזו חוויה בפני עצמה. הכנו רשימה מפורטת ויצאנו לקניות עם רשימת המוצרים הכשרה של ניוזינלד. ברשימה יש כ 2700 מוצרים אבל בפועל בסופר ניתן למצוא רק חלק קטן מהרשימה.
קניות לפי רשימה כזו לוקחות המון זמן, אבל החלטנו למצוא פעם אחת את המוצרים שאנחנו צריכים ואותם (בדיוק) נמשיך לקנות שוב ושוב (כי בלתי אפשרי למצוא מחדש כל פעם מוצרים אחרים – זה לוקח המון המון זמן). יצאנו עם מגוון רחב של דברים כדי שנוכל לאכסן חלק בתא המטען ולהוציא כל פעם שאנחנו צריכים (כך נוכל לעצור בסופר לעתים רחוקות יותר). ממתקים לילדים יש מעט מאוד (לשמחתנו הרבה, כי אם היינו ממשיכים לאכול מתוקים כמו שאכלנו בקלפורניה, שם היו המון דברים כשרים, לא היינו נכנסים בדלת הקראוון J ).
לילה , הכל חשוך, רק במרכז הפארק כולם יושבים מול הטלווזיה. מתקיימת אליפות העולם ברוגבי (שמתקיימת פעם בארבע שנים, כמו מונדיאל) והשנה מתקיימת בניו זינלד והנבחרות שהגיעו לגמר הם ניוזינלד וצרפת). אנחנו מצטרפים למסיבה וצופים (בלי להבין ממש את כללי המשחק) במשחק הרוגבי המותח. נבחרת ניו זילנד זוכה וכולם שמחים ושותים (בכלל, כמויות הבירה ששותים הניו זינלדים לא הגיוניות).
שיט לצפיה בדולפנים
הבוקר אנחנו יוצאים לשיט בצפיה בדולפינים בתוך BAY OF ISLANDS.
יוצאים להפלגה , שנראית לא מבטיחה בהתחלה, אבל אז הגיעו הדולפינים בלהקות, והיה מרתק לראות אותם. לאורך ההפלגה ראינו להקות דולפנים מספר פעמים ובכל פעם עצרו את הסירה והסבירו על סוג הדולפינים ועל חייהם. היה מעניין ויפה.
במהלך ההפלגה חולפים על פני איים רבים, רובם לא מיושבים, ולבסוף עוצרים למנוחה באחד מהאיים האלו. הנוף נראה כאילו מדובר באי בתיאלנד – חול, מים כחולים, סלעים זקורים מתוך המים וירוק מסביב – מקסים.
להפתעתנו בקפיטריה הקטנה על האי מצאנו קרקרים של בייגל בייגל עם הכשר הבד"ץ (שאפילו בסופרים הגדולים לא מצאנו), קנינו כמובן שתיים כדי שיהיה לנו לפעם הבאה.
חזרנו, והתחלנו את הנסיעה דרומה לכיוון מערות התולעים הזוהרות WAITOMO
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה