19-20.10.11
אוקלנד
קמנו מוקדם לערב החג (שמיני עצרת / שמחת תורה), בגלל הג'ט לג, ואת הבוקר התחלנו בבית הקפה הכשר הצמוד למלון שלנו.
התפנקנו על לטקס, סקונס ומאפנס מעולים והצטיידנו ביין ,בחלות ודברים נוספים לחודש הקרוב.
בית המלון שלקחנו באוקלנד היה מעולה (!) וכלל מטבחון (כך שהיה קל להכין אוכל לחג) ,בריכה וספא שזה בריכת מנירלים חמה מאוד (מכיוון שאוקלנד יושבת על רמה געשית , וסביבה הרי געש, נובעים מהאדמה מים מינרלים כמו בכל האי הצפוני). היה כייף לשבת בבריכה החמה (שהייתה פרטית שלנו כי חוץ מאיתנו כנראה אף אחד מאורחי המלון לא רצה לצאת למתחם הבריכה בקור) כשבחוץ 15 מעלות.
את הבוקר התחלנו בשיט במעבורת לפרוור של אוקלנד בשם דבנפורט.
שייט של 12 דקות הביא אותנו לפרוור על הים, עם בתים וחנויות מצויירות.
אחת החנויות הייתה של כובענית (כן , מסתבר שיש עדיין חנויות כאלו ברחבי העולם) לכובעי נשים (!) המיועדים להופעות הנשים המגיעות למרוצי סוסים במלבורן, כרייסטצרץ ואוקלנד כמובן. הכובעים הם בהשראת הכובעים של הנסיכה קייטי ובנות המלוכה באנגליה.
עלינו לראש הר הגעש (שלא פעיל כמובן כמה מאות שנים) והוא בעצם פארק יפיפה (פה זה תחילת האביב וכל הפרחים פורחים) שבקצהו יש תצפית על כל האיזור כולל אוקלנד –מקסים.
מזג האוויר התחיל להאפיר והבנו שגשם כבר מגיע לכן ירדנו לכיוון חוף הים. הילדים שחקו במגרש המשחקים לאורך הים (כן לפעמים נוסעים חצי עולם בשביל נדנדות בארץ אחרת J ) כשהגשם התחיל נכנסנו למנוחה בספריה הציבורית (בכל פרוור בניו זינלד יש ספריה וזה המקום לגלוש באינטרנט, לקרוא ספרים או סתם לשחק).
חזרנו לאוקלנד, יעקב הלך לפגוש עמית שלו מאוניברסיטת ניו זינלד ואני והילדים הלכנו למוזיאון אוקלנד שהתגלה כמוזיאון מקסים!
המוזיאון מכיל פרטים על הרי געש ורעידות אדמה שניו זינלד מרובה בהם ויש חדר בו ניתן להרגיש רעידת אדמה (נחמד מאוד לילדים). בנוסף המוזיאון מכיל שלדים של דינוזאורים ופוחלצים של חיות שונות שיש בניוזילנד כולל ציפור מאו גדולה מאוד (שלא קיימת יותר בעולם).
בנוסף יש שיחזור של בתים וחנויות של החלוצים שהקימו את ניו זינלד בסוף המאה ה19 – מרתק, והסברים על כל המלחמות של ניו זינלד.
יש חדר מיוחד המוקדש לשואה ולסיפורים של הניצולים שעברו לגור בניו זינלד.
לסיום הלכנו לתצוגה של גביע הרוגבי שיוענק לקבוצה שתנצח ביום ראשון במשחק הגמר של גביע הרוגבי שמתקיים פעם בארבע שנים (כמו מונדיאל), שהפעם מתקיים בניו זינלד והנבחרות שהגיעו לגמר – ניו זינלד – מול צרפת.
חזרנו לחדר לבישול ומקלחות לפני החג.
יעקב ומתן הלכו לבית הכנסת , וליהיא ואראל צנחו למיטות בגלל הג'ט לג.
בית הכנסת של קהילת אוקלנד יפיפה, ניכר שהושקעו עיצוב ומחשבה רבה בבניית בתי הכנסת בתוך בניין הקהילה (יש בבניין הקהילה שלושה בתי כנסת , אבל רק מניין אחד) שמשמש גם כבית הספר היהודי של אוקלנד.
מכיוון שאין מספיק יהודים שרוצים ללכת לבית הספר היהודי (יש פה הרבה ישראלים באוקלנד אבל מכיוון שבית הספר הוא בעל אורינטציה דתית הם לא רוצים ללכת אליו) לבית הספר מגיעים גם ילדים לא יהודים מהסביבה. בית הספר הוא ציבורי.
הבניין נבנה כשהקהילה הייתה יותר גדולה, אבל הילדים גדלו התחתנו ועברו לפרוור של אוקלנד, ולכן אין הרבה מתפללים בימי שבת וחג רגילים.
הקהילה היהודית בבית הכנסת מונה כ 500 חברים אבל רק 10 משפחות דתיות שומרות כשרות וכל השאר מגיעים בחגים , בעיקר ופעילויות אחרות שהקהילה מארגנת.
הקהילה מאוד ציונית, ובניה נוסעים לשנת הכשרה בארץ בתום בית הספר דרך תנועת הבונים ותנועת בני עקיבא (תנועת הבונים היא התנועה החזקה פה).
בבוקר החג, רב הקהילה ביקש להזמין להקפות בערב שמחת תורה (פה חוגגים יומים חג, כמובן) ולמנגל של נקנקיות את כל הקהילה , ואכן הגיעו די הרבה אנשים , נשים וילדים להקפות הסוערות . (לבית הכנסת יש כ 10 ספרי תורה).
הילדים קיבלו שקיות ממתקים, מסתבר שזה מנהג הרווח בכל העולם לתת שקיות ממתקים לילדים בערב שמחת תורה.
מכיוון שהממתקים הכשרים פה מוגבלים ביותר היו שקיות צנועות והילדים נזכרו בשקיות הנהדרות שהם מקבלים מידי שנה בבית הכנסת רבין.
פעם ראשונה שהרגשנו בחג "כמו" בבית, עם תפילות דומות לשלנו ואנשים שנראים כמונו. היה חג נהדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה